10 מדדים שבאמת חשובים לקידום האתר

מדדי SEO מסייעים לנו להבין האם הקידום האורגני באמת עובד. חלק מהם חיוניים להבנת המתרחש; חלק אחר אינו אלא מדדי שווא שלא באמת יעזרו לנו להגיע למסקנות ולקבל החלטות מושכלות. אז איך יודעים להפריד בין התבן לבר?

כשמדובר בקידום אורגני, מדד אחד בלבד בדרך כלל לא יכול לשמש להבנת הקמפיין. אם נמדוד רק טראפיק או רק מיקומים, בלי להבין את ההקשר שבו הם נמצאים – עבודתנו תהיה פחות יעילה בסופו של דבר. אז הנה 10 מדדים חשובים וחיוניים ל-SEO, ועוד 4 מדדים שאין ממש טעם לנבור בהם.

טראפיק אורגני

התנועה האורגנית מייצגת את כל הקליקים ממנועי חיפוש, שהגיע לנכס ממקור שאינו בתשלום. בגדול אפשר לומר שאם גרף הכניסות האורגניות נע כלפי מעלה, משמע שעבודת ה-SEO שלכם נושאת פרי. למרות זאת, ראוי לזכור שיותר טראפיק אורגני לא אומר בהכרח יותר מכירות (אלא אם כן אתם מציגים מודעות בתשלום בנכס שלכם).

כדי לעקוב ביעילות אחר תנועה אורגנית, רצוי להשתמש בדוח הביצועים בקונסולת החיפוש של גוגל (או מנוע חיפוש אחר בו אתם משתמשים). בשלב זה כדאי לפלטר החוצה ביטויי מותג, כדי שתוכלו לקבל תמונה נקייה ככל האפשר של חיפושים רלוונטיים. רצוי לזכור שקונסולת החיפוש מציגה נתונים רק עד 16 חודשים אחורה, כך שאפשר להשלים את הנתונים גם עם כלי אנליטיקס אחרים.

מיקומי ביטויים

מיקומים של ביטויים ומילות מפתח בתוצאות החיפוש מייצגים גם הם מדד חיוני וחשוב ליעילות ה-SEO. כמובן שיהיו ביטויים חשובים יותר או פחות, אבל ככל שהם יותר רלוונטיים למוצר / שירות / עסק שלכם, כך ישתלם לכם לקדם את הביטויים הללו מלכתחילה.

בדיוק בשביל זה יש כלים ייעודיים למעקב אחר מיקומים, המספקים על הדרך גם נתונים נלווים מסוגים שונים. כדי לעקוב אחר ביטויים יש להשתמש בכלים ייעודיים לצורך זה, כגון Zefo, Rank Ranger, Ahrefs ורבים אחרים. גם קונסולת החיפוש של גוגל מציגה מיקומים, אבל כאן מדובר במיקומים ממוצעים ולא מדויקים (כלומר, 2.3 או 10.1 לדוגמה).

נראות בתוצאות החיפוש

הנראות שלכם במנועי חיפוש היא אחוז כל הקליקים המגיעים לאתר, מתוך ביטויים הנמצאים במעקב. המדד הזה דומה למדד אחר בשיווק שנקרא SOV – נראות המותג בהשוואה למותגים אחרים (Share of Voice). ככל שמדד ה-SOV גבוה יותר, כך גדל גם נתח המותג בשוק. מכיוון שמדובר במדד יחסי, הוא מתאים יותר לשמש כ-KPI מאשר גדילה בטראפיק האורגני.

אחד הכלים הבודדים בעולם ה-SEO שיכול לנתח SOV הוא Ahrefs. מדביקים מילות מפתח עיקריות בכלי המילים, בלי לונג טיילז או ביטויי מותג, ולאחר מכן מקליקים על כפתור SOV בתחתית. בטאב המתחרים יוצג מדד ה-SOV שלכם בהשוואה לאתרים אחרים באותה נישה.

אם אין לכם Ahrefs, אפשר לחשב SOV של טראפיק אורגני גם בצורה אחרת > (קרדיט לג'ושהוא הארדיק מAHERFS)

ערך הטראפיק

ערכו של טראפיק אורגני משמע כמה נשלם על קליקים אורגניים, אם היו מגיעים ממודעות חיפוש ממומנות. ככל שערך הטראפיק גבוה יותר, כך גדלה חשיבותו של הטראפיק האורגני לעסק.

אין ספק שכל הקליקים האורגניים חשובים, אבל החשובים ביותר מגיעים ממשתמשים שמוכנים לבצע המרה. זו הסיבה שמודעות ממומנות הולכות בעיקר על "ביטויי כסף", כגון "סוכנות קידום אתרים בתל אביב" ופחות "מה זה קידום אתרים".

כדי למדוד את ערך הטראפיק ניגש ל-Ahrefs ונבדוק את מדד Value – הן עבור סך כל הטראפיק והן בפילוח לפי דפים באתר. לחילופין אפשר לבדוק במתכנן מילות המפתח של גוגל מה העלות לקליק עבור כל ביטוי, לסכם את העלויות עבור הביטויים שלכם ולקבל את ערך הטראפיק.

המרות מהאפיק האורגני

המרות הן אחד המדדים החשובים ביותר ליעילותו של כל אפיק שיווקי/פרסומי. הן יכולות להיות רכישה באתר, השארת פרטים (לידים), רישום לניוזלטר, הורדת ספר אלקטרוני ועוד. לכן חובה לעקוב אחרי המרות עבור כל אפיקי הטראפיק, ובכללם כמובן טראפיק אורגני.

מעקב המרות צריך להתבצע בהתאם לצרכים שלכם ושל העסק. אם אתם אתר מכירות, מן הסתם תרצו לעקוב אחרי רכישות; אם אתם אתר תוכן שמייצר לידים – תרצו לעקוב אחרי טפסים או אמצעים אחרים ליצירת קשר. באתרים המציעים שירותי SAAS ניתן לעקוב אחר לידים, רישום לגרסת ניסיון, רישום בתשלום וכן הלאה.

צריך לזכור שהמדידה באנליטיקס היא בדרך כלל חד ממדית, ולא תמיד מאפשרת לראות את כל שלבי המשפך שעבר המשתמש. למרות זאת, עדיף למדוד מאשר לא.

דומיינים מפנים

כאן נספור את כמות האתרים שמקשרים אלינו. יש קורלציה מובהקת בין Referring Domains לביצועי SEO: ככל שיש לנו יותר קישורים מיותר אתרים נפרדים, כך ישתפרו מדדי הטראפיק והמיקומים שלנו (זאת בניגוד לקישורי רוחב, שנובעים מאזורים כגון פוטר, וידג'ט וכן הלאה).

בדיקת דומיינים מפנים ניתן לעשות הן בקונסולת החיפוש של גוגל, והן בכלים נוספים כגון Ahrefs, מג'סטיק, Semrush ואחרים. ככל שגרף ה-RD עולה, כך אתם במצב טוב יותר.

דפים מאונדקסים

מדד זה מספר לנו כמה דפים / כתובות URL נמצאים באינדקס של מנוע החיפוש. ככל שהאתר גדול יותר, כך גדלה חשיבותו של המדד הזה.

לא כל דף ראוי להיכלל באינדקס ולא כל מה שיש כבר באינדקס ראוי להישאר שם. אם יש הפרש גבוה מדי בין כמות הדפים האמיתית באתר ובין כמות הדפים באינדקס של גוגל, ככל הנראה יש לכם בעיה כלשהי (אבל לא בהכרח – לעיתים דפים רבים נחסמים בכוונה תחילה; לדוגמה פרופילים אישיים של מאות ואלפי משתמשים).

כמו כן, כל עמוד חדש שרלוונטי לחיפוש צריך גם הוא להתווסף לאינדקס – ובכך להגדיל את כמות הדפים הסרוקים. כל שינוי פתאומי במספר העמודים באינדקס, עלול להעיד על בעיה טכנית כלשהי. בדיקת מספר העמודים הסרוקים בגוגל נעשית על ידי פקודת site:website.com (רצוי בלי www או http כדי לכלול גם סאב דומיינים, אם יש).

בדיקה טובה יותר נעשה בקונסולת החיפוש של גוגל, בדוח הכיסוי (Index > Coverage). הדוח נחלק ל-4 אפשרויות עיקריות: תקין (ירוק), תקין עם אזהרות (כתום), שגיאות (אדום) וכן דפים שאינם כלולים באינדקס (אפור). עמודי שגיאה לסוגיהם (אדום וכתום) צריכים להיבדק באופן שוטף (ראו סעיף 8 הבא בתור); עמודים תקינים אינם דורשים תשומת לב מיוחדת, ועמודים שלא כלולים באינדקס צריכים גם הם להיבדק (בייחוד אם מספרם גדול מהעמודים התקינים).

שגיאות כיסוי באינדקס

אזהרות, שגיאות ודפים שלא כלולים באינדקס עלולים להוות מכשול למאמצי הקידום. אומנם לא תמיד כל "אזהרה" או "שגיאה" בדוח דורשים טיפול (למשל, הפניות בין עמודים) – אבל חלקם כן. אם עמודים מסוימים לא מופיעים באינדקס בגלל בעיה כלשהי, רצוי שתהיה לכם דרך לאתר את הבעיה ולתקן אותה.

כפי שתואר בסעיף הקודם, דוח הכיסוי בקונסולת החיפוש מספק מידע אודות כל השגיאות והאזהרות. כמו כן יש גם כלים אחרים שמספקים שירותי Site Audit, אבל הכלי של גוגל הוא בדרך כלל הטוב מכולם. הקליקו על כל אחד מסוגי השגיאות והאזהרות בדוח, ובדקו אילו מהם דורשים מענה וטיפול.

לדוגמה, הדוח "מזהיר" אותנו שיש הרבה הפניות בין עמודים או שיש הרבה עמודים חסומים לסריקה. אם זה מעשה ידינו, אין סיבה להתייחס לכך כאל בעיה. אם הדוח מזהיר אותנו שיש עלייה בכמות עמודי 404, זה כבר משהו שבאמת דורש בדיקה מעמיקה וטיפול לאחר מכן.

כדאי מאוד להכיר את כל סוגי ההתראות בדוח הכיסוי, ולדעת אילו מהם דורשים מענה ומאילו ניתן להתעלם.

חוויית שימוש ומהירות טעינה

כדי שנוכל לדעת האם האתר שלנו ידידותי למשתמש, גוגל יצרה 3 מדדי ווב חיוניים:

• LCP – זמן טעינת הפריט הגדול ביותר באתר.
• FID – זמן התגובה של העמוד לאינטראקציה עם המשתמש.
• CLS – כמה יציב מבנה העמוד ומהי מידת תזוזתם של פריטים בעמוד.

שלושת המדדים הללו מרוכזים בדוח Core Web Vitals בקונסולת החיפוש, וגם הם (כמו דוח הכיסוי) נחלקים לכמה סוגים – ביצועים טובים (ירוק), ביצועים טעוני שיפור (כתום) וביצועים עלובים (אדום). מן הסתם נרצה שכל הדפים באתר יהיו ירוקים, אבל כאשר יש גם כתומים ואדומים – נטפל בהם בהתאם לממצאי הדוח.

בדרך כלל מדובר בנושאים טכניים, כך שמומלץ להיעזר באנשי קוד / פיתוח / תכנות לביצוע השינויים הדרושים. לעיתים יש תוספי וורדפרס שמטפלים בחלק ניכר מהנושאים הללו (WP Rocket, ezCache ועוד). מומלץ להתקין ולבדוק מה עובד עבורכם.

לצורך הבדיקה ניתן להשתמש גם בכלים נוספים, כגון GT Metrix.

בריאות האתר

זהו מדד תלוי פלטפורמה, שכל מוצר / שירות SAAS יכול להציג לפי בחירתו. לדוגמה – ציון בריאות האתר ב-Ahrefs יהיה שונה מציון בריאות האתר ב-Site Audit של Rank Ranger.

בהתאם לממצאים המוצגים לכם בכל אחד מסוגי הדוחות הללו, יש לפעול ולטפל במה שדורש תיקון. בהתאם לכך יש לצפות שציון הבריאות ישתפר בחלוף הזמן (יש להמתין עד שהאתר ייסרק מחדש לאחר כל שינוי).

מדדי-שווא בקידום אתרים

כעת נציג כמה מדדים פחות חשובים, שלא באמת נותנים אינדיקציה ליעילות הקמפיין או השיווק:

אחוז נטישה

מדד ה-Bounce Rate המפורסם של גוגל אנליטיקס, שימש עד לאחרונה כאמצעי להבנת התנהגות המשתמש. אחוז נטישה הוא אחוז המשתמשים שנחתו בדף מסוים באתר, ולא עשו שום פעולה מדידה מעבר לכך: לא עברו לדף אחר, לא ביצעו המרה, לא גללו וכן הלאה. ככה גוגל הגדירו את המונח הזה בתחילת דרכו של אנליטיקס.

כיום, בגרסת אנליטיקס 4, כבר אין יותר באונס רייט. בגוגל עשו חושבים והבינו שההגדרה הזו לא מייצגת שום דבר במציאות, ולכן הוציאו את BR לפנסיה. כיום, במקום באונס רייט, יש מדד אחר שנקרא Engaged Session – ביקורים שנמשכו לפחות 10 שניות, או הכילו לפחות 2 המרות / איוונטים, או לפחות 2 צפיות דף.

אחוז יציאה

מדד זה מספר לנו מהם העמודים ששימשו כדלת יציאה מהאתר (כלומר העמוד האחרון בו ביקרנו לפני שסגרנו את הדפדפן / הטאב). עד היום אנשים ממשיכים להשתמש במדד הזה, בעיקר כדי לאבחן עמודים בולטים ששימשו ליציאה מהאתר. למה יצאו דווקא מעמוד הבית, עמוד אודות ועמוד צור קשר? אולי משהו לא בסדר בעמודים הללו…

אם חושבים על כך בהיגיון, המדד הזה לבדו לא באמת אומר משהו. ייתכן שהמשתמשים קיבלו בדף הזה בדיוק מה שרצו – ועזבו את האתר כשהם מרוצים. עדיף להביט במפות חום ובהקלטות גולשים כדי להבין מה באמת מתרחש בכל דף.

משך ביקור

אין ספק שזמן שהייה מהווה מדד חשוב ביותר, אבל קודם כל כדאי להבין איך הוא נמדד בגוגל אנליטיקס. אנליטיקס אוסף חתימות-זמן כאשר המשתמש עובר בין דפים או מפעיל איוונטים. לאחר מכן הוא מחשב את זמן השהייה על ידי השוואת חותמות הזמן.

לפיכך, זמן שהייה בעמוד הוא למעשה ההפרש בין טעינת העמוד ובין הקלקה על עמוד אחר. משמעות הדבר שכל עמוד שמוגדר bounce (ראו סעיף 1) יהיה בעל אפס זמן שהייה; זאת מכיוון שהמשתמש לא עבר לעמוד אחר, ולכן אין אפשרות לבצע מדידת זמן. יש סיבות נוספות מדוע לא להשתמש במדד זה בצורה בלעדית, אבל זה יספיק.

דפים נצפים פר ביקור / כניסה

נניח שמישהו נכנס לאתר, עבר בין כמה דפים והגיע לדף הרביעי. בדף זה הוא נשאר 6 דקות, ואילו בשאר הדפים הקודמים רק דקה אחת. האם זה אומר שבדף הרביעי הוא קיבל את מה שרצה? או שאולי פתאום היה לו טלפון והוא שכח לחזור לאתר במשך 5 וחצי דקות תמימות?

המדד הזה לא יגיד לכם באמת מה קרה ולכן הוא קצת מיותר.

רגע לפני סיום

אין ספק שחשוב למדוד, לבדוק ולשפר בהתאם לממצאים; אבל לא פחות חשוב הוא לדעת על אילו נתונים להסתכל – ומאילו נתונים אפשר להתעלם. הגדירו מראש עם הלקוח / עצמכם מה המדדים החשובים בכל פרויקט, ולפי מה תגדירו הצלחה – טראפיק, מיקומים, המרות, גידול בחיפושי מותג וכן הלאה.

בצורה כזו תוכלו להבטיח שקיפות בדיווח, וכן הישענות על נתונים שבאמת מספקים תועלת אמיתית.

מבוסס על מאמר מעולה בבלוג של Ahrefs

אודות הכותב

אייל רחמים

בעל ניסיון של 14 שנים בשיווק דיגיטלי ו11 שנים בקידום אתרים, יזם דיגיטלי, מנכ״ל דיגיטאץ׳ – חברה לקידום אתרים ושיווק באינטרנט, מרצה במכללה למנהל, והבעלים של הבלוג seolinks.

לכל המאמרים