אחרי שצברתי ניסיון מעשי ב-10 שנים האחרונות בקידום אתרים וכאחד שצבר את הידע שלו בתהליך עשייה ולמידה עצמאית באמצעות קריאה של בלוגים, ניסיונות ומחקר ולא מעט כשלונות והצלחות..

האתגר שאלות ששאלתי את עצמי לפני שהתחלתי לכתוב את המדריך:

אם מנועי חיפוש ובפרט גוגל מקפידים להתעדכן איך אפשר לכתוב מדריך שישרת אתכם גם קדימה?
אז למדתם לקדם את האתר איך אני יכול לסייע לכם לשמור על תוצאות לאורך זמן?

ובכן מנועי חיפוש וגוגל מחוייבים לשמור על יצירת תוצאות בעלות ערך למשתמש אומנם כבר שנים שבישראל אין מספיק דיוק אך המגמה לאורך כל השנים שהאתרים שמקודמים עם הכללים הנכונים שומרים על ערך גבוהה ותמיד מקבלים בסוף דירוג.

יש לך אתר לקידום אורגני? בוא נבנה תוכנית אישית עבור האתר שלך

בפרק זה נלמד את ההגדרות הבסיסיות ומונחים שנשתמש בהם בהמשך, וכן נענה על מספר שאלות נפוצות. מתחילים!

פרק 1- מה זה קידום אתרים (SEO)?

מה זה SEO? שאלה חשובה (-: בגדול מדובר במינוח המקצועי של קידום אתרים (ובאנגלית Search Engine Optimization, ומכאן ראשי התיבות SEO) הוא תהליך אופטימיזציה של אתר, בשאיפה לשפר את הדירוג שלו בתוצאות החיפוש ולפיכך להגדיל את תנועת הגולשים האורגנית לאתר.

אופטימזיצייה בהקשר של קידום אתרים היא פעולת שיפור שנבצע באתר על מנת לסייע לגוגל לדרג את האתר טוב יותר.

קידום אתרים החל בשנות התשעים של המאה הקודמת, בראשית דרכם של מנועי החיפוש. כיום, מדובר באסטרטגיית שיווק חיונית ובתעשיית שהולכת וצומחת בקצב מתמיד.

כשאנחנו מדברים על פעולות שונות שנכללות תחת הכותרת של קידום אתרים, הכוונה היא אך ורק לפעולות שנעשות כדי לשפר את דירוגו של אתר בתוצאות החיפוש האורגניות – ולא לקידום ממומן (המכונה PPC). בין אם מדובר באתר שמוכר מוצרים או שירותים, בלוג, פורטפוליו או כל סוג אחר של אתר – אם ברצונו להופיע במיקום ריאלי בין תוצאות החיפוש, עליו לבצע פעולות של קידום אתרים.

במילים אחרות: קידום אתרים הוא אוסף כל הפעולות שיש לעשות כדי לגרום למנועי החיפוש לראות באתר שלך מקור איכותי ולדרג אותו גבוה יותר בתוצאות החיפוש המוצגות לגולשים שברצונך שיגיעו לאתר.

אגב, נהוג לדבר על SEO בהקשר של "אופטימיזציה למנועי חיפוש", ואכן קיימים כמה מנועי חיפוש – אבל הדומיננטיות של גוגל (לא רק בישראל אלא בכל העולם) גורמת לרבים להתייחס לענף כעל "אופטימיזציה לגוגל" או "קידום אתרים בגוגל". כל השיטות והטיפים במדריך זה יעסקו בקידום אתרים בגוגל, אבל יישום מוצלח שלהם אמור לסייע לשיפור דירוג האתר גם במנועי חיפוש אחרים, כמו בינג, יאהו ואחרים.

עקרונות בסיסיים של קידום אתרים

על מנת לבצע אופטימיזציה אפקטיבית לאתר, אין צורך לדעת את האלגוריתם המדויק של גוגל או להכיר את כל הפרמטרים שנלקחים בחשבון. מספיק להכיר את שלושת האלמנטים החשובים של קידום אתרים:

הצד הטכני: בדרך כלל נכנה אותו "קידום אתרים טכני" או "On-Page". זה החלק הבסיסי שעליו נבנים שאר הצעדים של קידום אתרים.
תוכן מעולה: זהו החלק החשוב ביותר באופטימיזציית אתר, והכי קל להבין את זה על דרך השלילה: תוכן רע, באיכות נמוכה, שאין בו שום תועלת למשתמש – פירושו דירוג נמוך בתוצאות החיפוש. לכן חשוב מאוד להקפיד על תוכן איכותי ובעל ערך.
קישורים איכותיים: הכוונה בעיקר לקישורים מאתרים אחרים אל האתר ("קישורים נכנסים"), שמגדילים את הסמכותיות שלו וגורמים לו להיראות אמין יותר ואיכותי יותר.

בפרקים הבאים במדריך נעמיק בכל אחד משלושת האלמנטים שצוינו לעיל מונחים שנשתמש בהם בהמשך

מונחים שחשוב להכיר בשביל ש-"נדבר" באותה שפה 🙂

אופטימיזציית On-Page מול אופטימיזציית Off-Page

האבחנה בין שני המושגים נובעת מהשאלה האם הפעולות מבוצעות באתר או מחוצה לו.

אופטימיזציית On-Page כוללת את כל מה שאפשר לעשות באתר: מחקר מילות מפתח, אופטימיזציית התוכן, תגי הכותרת וביצועי הדף, קישורים פנימיים וכדומה. המטרה של אופטימיזציית On-Page כפולה: גם לייצר תוכן משובח וחוויית משתמש מעולה, וגם לסייע למנועי החיפוש להבין במה עוסק כל עמוד.
אופטימיזציית Off-Page מיועדת בעיקר להשגת קישורים נכנסים מאתרים אחרים, כדי להראות למנועי החיפוש שלאתר המקודם יש אמינות, סמכותיות וערך. בין היתר ניתן לכלול תחת הכותרת הזו כתיבת פוסטים אורחים בבלוגים, שליחת דואר אלקטרוני, תיקון קישורים שבורים ועוד. לאופטימיזציית Off-Page יש גם נקודות ממשק עם היבטים שיווקיים אחרים, כגון שיווק ברשתות החברתיות ומיתוג, שבעקיפין יש להם קשר לבניית האמון והסמכותיות של האתר.

חשוב לזכור שאסטרטגיית קידום אתרים מוצלחת חייבת להיות בנויה הן מפעולות של אופטימיזציית On-Page והן מפעולות אופטימיזציית Off-Page.

פעולות "כובע לבן" לעומת פעולות "כובע שחור"

במערבונים אמריקאיים של פעם, הבוקרים עם הכובעים הלבנים היו בדרך כלל הטובים והבוקרים עם הכובעים השחורים היו הרעים. זה המקור לכינויים "כובע לבן" (White Hat SEO) ו"כובע שחור" (Black Hat SEO) של ימינו בעולם קידום האתרים: הטובים הם אלה שפועלים על פי הכללים של גוגל ויתר מנועי החיפוש, והרעים הם אלה שלא.

המונח "כובע שחור" מתאר פעולות קידום אתרים שאינן אתיות (ובדרך כלל ספאמיות) שמנסות לשפר את דירוגו של אתר בתוצאות החיפוש: הטמעת קישורים סמויים, טקסט נסתר, דחיסת מילות מפתח, מניפולציות על קישורים, תגובות זבל וכדומה. שיטות כאלה אולי יזניקו את האתר לראש רשימת תוצאות החיפוש בתוך זמן קצר, אולם במוקדם או במאוחר מנועי החיפוש יפעלו נגד האתר המדובר ויבצעו כנגדו סנקציות שיפגעו בדירוגו.
שיטות "כובע לבן", לעומת זאת, הן כל שיטות קידום האתרים שנשמעות לכללים המנחים ולכללי האתיקה: תוכן איכותי וכתוב היטב, קישורים טבעיים, אסטרטגיית תוכן, אופטימיזציית On-Page, מחקר מילות מפתח וכדומה. מדובר באסטרטגיה לטווח ארוך, שבה דירוג גבוה בתוצאות החיפוש הוא מעין תוצר לוואי של אופטימיזציה טובה, תוכן מעולה וגישה שמתמקדת בראש ובראשונה במשתמשי האתר.

בעוד רוב מומחי קידום האתרים מסכימים שהדרך הנכונה היא ה"כובע הלבן", קיימות מספר פעולות שהדעות לגביהן חלוקות בשאלה האם מדובר ב"לבן" או "שחור" – כמו קניית קישורים, לדוגמה.

פרק 2: מנועי חיפוש

בפרק זה נכיר את מנועי החיפוש: מה הם, כיצד הם פועלים ומה הפרמטרים החשובים ביותר לפיהם אתר מדורג בתוצאות החיפוש של גוגל.

מה הם מנועי חיפוש?

מנוע חיפוש הוא כלי מקוון שמסייע לגולשים למצוא מידע ברשת האינטרנט. הדוגמה המפורסמת ביותר למנוע חיפוש שכזה היא כמובן גוגל.

למעשה, הדוגמה של גוגל היא ככל הנראה הדוגמה היחידה שצריך להכיר. למרות שיש עוד מנועי חיפוש רבים אחרים (בינג, יאהו ועוד) – גוגל הוא מנוע החיפוש הפופולרי ביותר בישראל ובעולם כולו. כלומר, כשמדברים על מנועי חיפוש, בדרך כלל מתכוונים לגוגל. האחרים עובדים על בסיס עקרונות דומים, אבל כל עוד האתר שלך עבר אופטימיזציה לגוגל – הוא אמור להיות מותאם גם למנועי החיפוש האחרים.

איך מנועי חיפוש פועלים?

אופן הפעולה של מנועי חיפוש בנוי משלושה שלבים עיקריים:

סריקה (Crawling)

סריקה היא התהליך שבמסגרתו כל מנועי החיפוש סורקים באופן מתמשך את כל הדפים ברשת האינטרנט.

הם משתמשים בפיסות תוכנה זעירות המכונות "בוטים" (bots) או "זחלנים" (crawlers) כדי לעקוב אחרי קישורים, לגלות דפים חדשים ולהתעדכן בשינויים שחלו בדפים שהתגלו בעבר.

אינדוקס (Indexing)

ברגע שאתר נסרק על ידי מנוע החיפוש, המידע שבתוכו מתאנדקס: מנועי החיפוש מנסים לנתח ולהבין את הדפים שבאתר, לחלק אותם לקטגוריות ולאחסן אותם באינדקס.

האינדקס של כל מנוע חיפוש הוא למעשה מעין ספריית ענק של כל האתרים שנסרקו על ידו, במטרה שיהיו זמינים להצגה בפני גולשים כתוצאת חיפוש מתאימה.

בחירת התוצאות

ברגע שמשתמש מקליד שאילתת חיפוש כלשהי, מנוע החיפוש שולף מתוך האינדקס שלו את תוצאות החיפוש הטובות ביותר ומציג אותן לגולש. זוהי רשימת תוצאות החיפוש (Search Engines Results Page, ובקיצור SERP).

האלגוריתם של גוגל

אלגוריתם החיפוש של גוגל הוא כינוי לאוסף כל האלגוריתמים, מערכות למידת המכונה והטכנולוגיות שבהן גוגל עושה שימוש כדי לדרג דפי אינטרנט. על מנת להציג לגולשים את התוצאות הטובות ביותר, אלה הדברים שנלקחים בחשבון:

משמעות השאילתה: מנוע החיפוש צריך להבין מה בדיוק הגולש מחפש.
רלוונטיות הדפים: הדפים שמוצגים בתוצאות החיפוש חייבים להיות רלוונטיים לשאילתה.
איכות התוכן: מנוע החיפוש מנסה להציג את הדפים שבהם התוכן איכותי ביותר.
שמישות הדפים: הדפים שמוצגים לגולש צריך להיות שמישים, קריאים, נגישים, בטוחים וכו'.
קונטקסט והגדרות: מיקום הגולש והיסטוריית חיפושים.

כמו בכל מערכת מורכבת אחרת, האלגוריתם של גוגל צריך מתעדכן ומשתפר על בסיס קבוע. מלבד עדכונים מינוריים שמתרחשים על בסיס יומי, בדרך כלל מתבצעים כמה עדכונים בליבת האלגוריתם מדי שנה. עדכונים משמעותיים כאלה בדרך כלל מוכרזים מראש על ידי גוגל ויוצרים הרבה באזז בקהילת קידום האתרים בעולם. העדכונים הללו אפילו זוכים לשמות משלהם: "פנדה", "פינגווין" ועוד.

מדרגי איכות החיפוש

בנוסף לאלגוריתמים הממוחשבים, גוגל עושה שימוש גם בנתונים שנאספים באופן ידני. קיימים אלפי עובדי גוגל חיצוניים, המכונים "מדרגי איכות החיפוש" (Search Quality Raters), שפועלים על בסיס קווים מנחים קפדניים כדי להעריך תוצאות חיפוש ולדרג דפים על פי ציון איכות.

דוגמה טיפוסית לדפים שעוברים הערכה קפדנית שכזו הם דפים המכונים YMYL (ראשי תיבות באנגלית של Your Money, Your Life). הכוונה לדפים שעוסקים בנושאים חשובים שיכולים להשפיע משמעותית על אושרם של הגולשים, בריאותם, בטיחותם או מצבם הכלכלי.

מדרגי איכות החיפוש לא משפיעים על הדירוג באופן ישיר, אבל הנתונים שלהם משמשים לשיפור אלגוריתם החיפוש.

גורמי הדירוג

מנועי החיפוש שומרים בסוד כמוס את אופן החישוב המדויק של האלגוריתמים שלהם. עם זאת, רוב גורמי הדירוג ידועים לכל ומהווים את אחד מן הנושאים הבוערים שמעסיקים את רוב אנשי המקצוע העוסקים בתחום קידום האתרים. רבים מהם כבר אושרו רשמית על ידי גוגל, ורבים אחרים נותרו עדיין בגדר השערות ותיאוריות. מבחינה מעשית, חשוב להתמקד בגורמי הדירוג שיש להם השפעה מוכחת, ולשאוב לעשות את המיטב בכל שאר התחומים.

להלן רשימה של 10 גורמי הדירוג החשובים ביותר:

תוכן מטורגט היטב: יש לזהות אילו אנשים מבצעים חיפוש רלוונטי וליצור תוכן איכותי שיתאים במדויק לצרכים שלהם.
אתר שניתן לסרוק: אם רוצים שאתר מסוים ייסרק על ידי הבוטים של גוגל, הם צריכים להיות מסוגלים קודם כל למצוא אותו בקלות.
קישורים: כמה שיותר איכותיים וכמה שיותר מהם, כך האלגוריתם יפרש את האתר כאמין וסמכותי יותר.
תוכן שמבוסס על כוונת המשתמש: קידום אתרים לא מבוסס רק על המילים שמשולבות בתוכן, אלא גם על סוג התוכן ופשטות ההבנה שלו. במילים אחרות, ככל שהגולש יהיה מרוצה יותר, כך גם גוגל.
תוכן ייחודי: חשוב להקפיד על שימוש בתוכן מקורי בלבד ולא להשתמש בשום סוג של תוכן כפול או מועתק.
מדד ה-EAT (Expertise Authority Trust): מומחיות, אוטוריטה, אמון – אלה הם בין המדדים העיקריים שנבחנים על ידי מדרגי איכות החיפוש; לכן חשוב לבנות האמינות, להוכיח את המומחיות ולכתוב אך ורק על נושאים שמתמצאים בהם היטב.
תוכן רענן: גוגל נוטה להעדיף תוכן רענן על פני תוכן ותיק. בנוסף, תמיד כדאי לעדכן את התוכן כדי להגיש לגולשים את המידע המעודכן ביותר.
שיעור ההקלקה (CTR – Click-Through Rate): יש לבצע אופטימיזציה של תגי הכותרת ותיאורי המטא כדי לשפר את כמות ההקלקות של הגולשים על הקישור לדף.
מהירות האתר: לא כדאי לתת לגולשים לחכות יותר מדי זמן עד שהדף ייטען, אחרת יש סיכוי שהם פשוט יצאו ממנו.
אפשרות גלישה מכל מכשיר: כל דף באתר צריך לעבוד בצורה מושלמת בכל מכשיר ובכל גודל מסך, לרבות מחשבים ניידים, טאבלטים וכל סוג של סמארטפון.

כדאי לשים לב שחמישה מתוך עשרה גורמי הדירוג החשובים ביותר עוסקים בתוכן, כלומר תוכן איכותי הוא ככל הנראה הפרמטר החשוב ביותר שהאלגוריתם לוקח בחשבון.

גורמי דירוג נוספים שככל הנראה יש להם השפעה חיובית על הדירוג:

עומק התוכן
אופטימיזציה של התמונות
מבנה אופטימלי של דף
אפשרויות שיתוף ברשתות החברתיות
שימוש בפרוטוקול אבטחה HTTPS
ועוד

מנוע החיפוש של גוגל עשה כברת דרך עצומה ב-25 השנים האחרונות, מדירוג אתרים על בסיס טקסט בלבד להערכה על בסיס למידת מכונה. האלגוריתם של גוגל נחשב בעיני רבים כפורץ דרך בתחומים כמו איתור מידע, הבנת שפה טבעית ועיבוד שפה. כיום, האלגוריתם מסוגל להבין על בסיס דקויות קטנות את הכוונה האמיתית של הגולשים: לחפש תוכן איכותי, לחפש מבצעים על מוצר, עיצוב, חוויית משתמש ועוד.

במילים אחרות, קידום אתרים הפך מביצוע של פעולות קבועות על בסיס רשימת קריטריונים מוגדרת, לחתירה אל חוויית משתמש אופטימלית. הרבה יותר מתוכן או קישורים, יש להבין את הצרכים של המשתמש בהתבסס על הקונטקסט שנוצר מן המילים שהוא מקליד בשורת החיפוש.

פרק 3: מחקר מילות מפתח

מחקר מילות מפתח הוא אחד מאבני יסוד של קידום אתרים. רבים רואים בו את הבסיס של הבסיס, וזה חשוב במיוחד בשני מקרים:

1) היכרות עם הנישה שלך – כאשר בונים אתר חדש, מחקר מילות מפתח יכול לתת תמונה טובה של הנושאים ותתי הנושאים שמעניינים את האנשים בנישה או בתעשייה.

2) מציאת רעיונות ליצירת תוכן – מחקר מילות מפתח יכול לסייע לך לגלות את מילות המפתח המבטיחות ביותר ולתכנן את אסטרטגיית התוכן שלך.

איפה מוצאים מילות מפתח?

הצעד הראשון למציאת מילות מפתח מתחיל ברעיונות הפשוטים ביותר (המכונים בשפה המקצועית "Seed Keywords"): פשוט לזרוק על דף, או על קובץ, רעיונות לביטויים שיכולים להיות קשורים לתחום שבו עוסק האתר. אם לדוגמה מדובר בבלוג בנושא קפה, הרעיונות הפשוטים ביותר הם "כוס קפה", "אספרסו", "מכונת קפה" וכדומה.

לאחר שיצרת רשימה ראשונית של מילות מפתח פשוטות יחסית, אפשר להרחיב את הרשימה ולהוסיף לה רעיונות נוספים, אותן ניתן לשאוב ממספר מקורות:

ההצעות של גוגל

כשמקלידים שאילתה בשורת החיפוש בגוגל, מופיעות הצעות אוטומטיות להשלמת המשפט. יכול להיות שבין ההצעות האוטומטיות הללו ניתן למצוא רעיונות נוספים למילות מפתח שכדאי יהיה להתייחס אליהן בהמשך.

אפשר לנצל את ההשלמה האוטומטית כדי לנסות צירופים שונים של מילות מפתח בסיסיות עם אותיות אקראיות. למשל "אספרסו ג…" – לראות אילו השלמות אוטומטיות מוצעות ולגזור מהן רעיונות חדשים למילות מפתח שלא חשבת עליהן קודם.

בנוסף, בתחתית רשימת תוצאות החיפוש מופיעה תיבת "חיפושים קשורים" (Related Searches) – וגם שם אפשר למצוא רעיונות נהדרים למילות מפתח.

ההצעות בתיבת "חיפושים קשורים" מבוססות על שאילתות אמיתיות שגולשים חיפשו ומחפשים, ולכן כדאי לצרף אותן לרשימות מילות המפתח כדי להתייחס אליהן בעתיד. אגב, באותו אופן שאנשים מחפשים בגוגל, הם יכולים לחפש גם במקומות אחרים – ולכן כדאי לנסות לבצע חיפושים דומים במקומות כמו פייסבוק או יוטיוב, ולהפיק תובנות ורעיונות גם מהתוצאות ההן.

כלים למציאת מילות מפתח

קיימים ברשת שלל כלים שיכולים להפיק עבורך מאות רעיונות למילות מפתח בהתבסס על מילת מפתח יחידה מן הרשימה הבסיסית שלך. רבים מהן ניתנים לשימוש בחינם, כגוןGoogle Search Console ו-Google Trends, ויש גם כלים כמו:

יחד עם זאת, מומלץ לשקול בחיוב שימוש בכלים שאינם חינמיים דווקא אלא בתשלום, שכן בדרך כלל הם יוכלו לסייע גם בפיצ'רים נוספים מעבר ליצירת רשימת מילות מפתח.

הכלי KWFinder, למשל, לא יסתפק רק בהצעות למילות מפתח אפשריות נוספות, אלא גם יאמר לך באילו מהן כדאי לך להתמקד, וכך לחסוך לך זמן ולהעניק לך יתרון תחרותי. אפשר גם להקליד ב- KWFinder כתובת של אתר מתחרה ולגלות בקלות לאילו מילות מפתח הוא מכוון – וכך לבחור האם להתחרות בו ראש בראש על מילות מפתח מסוימות, או להשקיע מאמצים במילות מפתח שהוא הזניח וכך אולי להגיע לקהל שלא מקבל ממנו מענה.

באילו מילות מפתח כדאי להתמקד?

כעת משיש לך רשימה ארוכה שלך ביטויים ומילים, רק הגיוני להתמקד בחלק ממנה ולא בכולה. באילו מילות מפתח להתמקד? אלה שטמון בהן הפוטנציאל הרב ביותר למקסימום הצלחה במינימום מאמץ, כמובן.

מילת מפתח אידיאלית היא כזו שמקיימת שלושה תנאים:

עם נפח חיפוש גדול – כלומר שאנשים נוהגים לחפש בתדירות גבוהה יחסית.
ברמת קושי נמוכה – כלומר, שיחסית קל להתחרות עליה מול אחרים.
רלוונטיות – כדי שיהיה קשר בין החיפוש לבין התוכן שלך.

נפח החיפוש של מילות המפתח

בעבר, יוצרי תוכן נהגו לבצע מחקר מילות מפתח רק כדי לבחור מתוכן את אלה שיש בהן את נפחי החיפוש הגבוהים ביותר. אז, הם יצרו תכנים דחוסים לעייפה במילות המפתח הללו, בניסיון לגרום לאלגוריתמים של מנועי החיפוש לחשוב שמדובר בתוכן רלוונטי. אלא שזה היה תוכן מאוד לא נוח לקריאה עבור הגולשים האנושיים, בדרך כלל חסר ערך אמיתי, וכך נוצר הרבה מאוד תוכן רדוד ולא רלוונטי למשתמשים.

היום האלגוריתמים הרבה יותר מורכבים, ודחיסת מילות מפתח כבר לא עובדת (אם כי עדיין יש כאלה שמנסים לפעול כך).

רמת הקושי של מילת המפתח

ברגע שמוצאים מילות מפתח שרוצים להתחרות עליהן, צריך להבין עד כמה קשה תהיה התחרות, כדי לחסוך מראש זמן ומאמץ בניסיון מיותר להילחם על ביטויים שהקרב עליהם אבוד מראש ונדע להתמקד באלה שיש לנו בהם סיכוי אמיתי לנצח. זה נתון אמיתי, מספרי ובר השוואה המכונה "Keyword Difficulty". כל כלי מילות מפתח מאלה שצוינו לעיל משתמש בשיטות מדידה שונות במקצת, אך לרוב כל ביטוי מקבל ערך בין 0 ל-100, כאשר ככל שערכו גבוה יותר כך התחרות תהיה קשה יותר.

באמצעותו ניתן לקבל תמונה כללית המציגה מי המתחרים הגדולים ומהם ביטויי המפתח המבוקשים ביותר בנישה שלך.
ניתן לזהות מילות מפתח שיש לך סיכוי טוב להתחרות עליהן.
ולחסוך הרבה מאוד זמן בזכות ההתמקדות במילות מפתח שיכולות להביא לך תוצאות טובות גם אם האתר שלך עדיין חדש יחסית.

רלוונטיות מילת המפתח

זה אולי התנאי האינטואיטיבי ביותר: מילת המפתח צריכה להיות רלוונטית לתוכן שבו עוסק האתר. הדרך הפשוטה ביותר לבדוק האם מילת מפתח רלוונטית בכלל היא פשוט לחפש אותה ולבחון את תוצאות החיפוש:

האם יש כבר מתחרים ותיקים וגדולים בתחום, עם דומיננטיות ברורה, שיקשו על התחרות?
מה תוצאות החיפוש מעידות על כוונת המשתמשים, והאם הכוונה הזו מתאימה לתוכן שלך?

למה כוונת המשתמש חשובה? כי מנועי החיפוש שואפים לתת למשתמשים שלהם את התוצאות המתאימות ביותר לצרכיהם, ולכן האלגוריתמים כיום מסוגלים להסיק מן המילים שמוקלדות בשורת החיפוש מהי כוונת המשתמש שהקליד אותן. הטכנולוגיה הזו כל כך מפותחת היום, וממשיכה להתפתח, שלעיתים די בשינוי של אותיות בודדות כדי לשנות לגמרי את האופן בו האלגוריתם תופס את כוונת המשתמש, ולפיכך יוצגו תוצאות חיפוש שונות לחלוטין.

נהוג להבחין בין ארבעה סוגים של כוונת משתמש:

חיפוש לצורך ניווט (Navigational) – במטרה למצוא אתר או מותג ספציפי
חיפוש לצורך מידע (Informational) – חיפוש אחר מידע כללי
חיפוש מתוך כוונת רכישה (Transactional) – המשתמש מעוניין לרכוש משהו ברשת
חיפוש מתוך צורך מסחרי (Commercial) – המשתמש עורך מחקר מקדים לרכישה

אם יש לך מילת מפתח כלשהי וברצונך לבדוק את האפשרות להשקיע משאבים ביצירת תוכן עבורה, כדאי לבדוק את תוצאות החיפוש הקיימות בגוגל כדי להבין אילו תוצאות חיפוש עולות כיום. אם נחזור לדוגמת הקפה, יתכן שחיפוש שם של דגם מסוים בגוגל יעלה בעיקר ביקורות גולשים ולא דפי מוצר. המשמעות: כדאי גם לך ליצור עבור ביטוי המפתח הזה תוכן מסוג ביקורות גולשים ולא להשקיע ביצירת דף מוצר; משום שגוגל רואה בחיפוש הזה כוונת משתמש מסוימת, ולכן יעדיף להציג ביקורות גולשים ולא דפי מוצרים.

ביטויי מפתח "זנב ארוך"

גישה רווחת בענף קידום האתרים כיום טוענת כי מוטב להתמקד בביטויי מפתח מסוג "זנב ארוך" (Long-Tail Keywords) – כאלה שהם ספציפיים מאוד, ובדרך כלל כוללים רצף ארוך של כמה מילים. בערך 70% מתנועת הגולשים כיום ברשת מגיעה מביטויי מפתח מסוג "זנב ארוך".

הרעיון פשוט: לביטויים כאלה יש רמת קושי נמוכה יחסית מבחינת התחרות, ובדרך כלל יחסי המרה גבוהים מאוד. זאת משום שככל שהשאילתה של הגולש ספציפית וממוקדת יותר, כך סביר להניח שהוא נמצא עמוק יותר במשפך השיווקי.

החיסרון הוא שנפח החיפוש של ביטויי זנב ארוך הוא נמוך מאוד. הרבה יותר אנשים יחפשו "מכונת קפה" מאשר דגמים ספציפיים או שאילתות אחרות ארוכות יחסית. אבל אם מוצאים ביטוי שיש בו את התמהיל הנכון של שלושת התנאים (נפח חיפוש, רמת קושי ורלוונטיות) – סביר להניח שזה ביטוי שכדאי מאוד להתמקד בו.

אם נחזור לדוגמת הקפה שהתחלנו בה, אז הביטוי "מכונת קפה" יניב מספר מסוים של חיפושים, אבל "מכונת קפה דלונגי דגם XU540 הקצפה מהירה" הוא ביטוי זנב ארוך, מאוד ספציפי, שאם מישהו הקליד אותו אז סביר להניח שהוא כבר ערך מחקר מקדים בנושא מכונות קפה וככל הנראה הרבה יותר קרוב להחלטת רכישה.

אגב, אם מדובר באתר חדש שנולד אל תוך תחרות עזה בין מתחרים ותיקים ומנוסים, רוב הסיכויים הם שיהיה לו קשה מאוד להתחרות על ביטויי המפתח ה"פשוטים" וה"רגילים" שמתחריו כבר ביססו בהם דומיננטיות. להיפך – הסיכוי הטוב ביותר של אתר חדש להתמודד בתחרות מול ענקים קיימים הוא באמצעות ביטויי זנב ארוך.

סיכום הפרק

הדבר החשוב ביותר שצריך לזכור בקשר למילות המפתח הוא שכדאי להשקיע במחקר מעמיק ואיכותי, כדי לא לבזבז משאבי זמן וכסף על אופטימיזציה של האתר למילות מפתח שגויות: כאלה שהמתחרים הגדולים כבר ביססו בהן דומיננטיות, כאלה שנראות לך הגיוניות אבל נפח החיפוש בהן זניח, או כאלה שהן פשוט לא רלוונטיות.

פרק 4: אופטימיזציה של תוכן

אחד המשפטים הידועים ביותר בענף קידום האתרים הוא "התוכן הוא המלך" ("Content is King"). זה אולי נשמע כמו קלישאה, אבל יש בכך אמת: התוכן הוא אחד מן ההיבטים החשובים ביותר בקידומו של אתר. לכן, בפרק זה נדון בחשיבותו של התוכן וניתן לך מספר טיפים מעשיים ליצירת אסטרטגיית תוכן מוצלחת שתתמוך במאמצי קידום האתר שלך.

באילו נושאים צריך לעסוק התוכן?

בפרק הקודם עסקנו במציאת ביטויים ומילות מפתח שכדאי למקד בהם את מאמצי יצירת התוכן. אמנם ברוב המקרים מילות המפתח עצמן הן הנושא שכדאי ליצור תוכן אודותיו, אבל לא תמיד. לדוגמה, נניח שברשימת מילות המפתח שלנו מופיעים הביטויים הבאים:

איך לפתוח בלוג?
איך ליצור בלוג?
איך יוצרים בלוג?
איך פותחים בלוג משלי?

קל לראות שהמילים שונות במעט, אבל המשמעות זהה בכל הביטויים. כולם עוסקים ביצירת בלוג. אין היגיון ביצירת מאמר או פוסט נפרד עבור כל ביטוי שכזה. לכן נקבץ את כולם לכדי נושא אחד: "איך ליצור בלוג?" – וניצור מדריך קריא ונוח לקריאה שיהווה מענה לכל אחד מן הניסוחים הללו.

לאחר שהגדרנו את הנושא, נוכל לחזור אל ביטויי המפתח ולבחור אחד שייצג את הנושא בצורה הטובה ביותר. נכנה אותו "ביטוי המטרה" (Target Keyword, או Focus Keyword).

העיקרון הבסיסי של אסטרטגיית תוכן לקידום אתרים פשוט מאוד:

עמוד אחד = נושא אחד = ביטוי מטרה אחד

כדי לבחור את ביטוי המטרה, יש לשקלל את שלושת התנאים שתוארו בפרק הקודם (נפח חיפוש, רמת קושי ורלוונטיות) – ולבחור את הביטוי שעבורו התמהיל אופטימלי.

איך לארגן את הנושאים?

אחת הדרכים היעילות לארגן את הנושאים שלך היא לקבץ אותם סביב מה שמכונה בשפה המקצועית "Content Hubs": אשכול עמודים שקשורים כולם לנושא מסוים, מקושרים בינם לבין עצמם ומספקים תמונה מלאה על הנושא, לרבות תובנות עמוקות יותר על נושאי משנה.

אפשר לעשות זאת בשתי דרכים:

תוכן שמרוכז כולו סביב עמוד תווך מרכזי אחד ("Pillar Content") הסוקר נושא רחב אחד במבט על. לדוגמה, "דיאטה".
עמודים שמהווים תוכן תומך ("Cluster content") המפרטים תתי נושאים רלוונטיים. לדוגמה, "יתרונות של דיאטה", "טעויות נפוצות בדיאטה" וכדומה.

לאסטרטגיה הזו יש מספר יתרונות:

כך ניתן לכסות יותר נושאים ביתר פירוט, מה שמעניק לקוראים ערך רב יותר וחוסך מהם את הצורך לבקר באתרים אחרים כדי לקבל בהם פרטים נוספים.
שיטת פעולה זו מאלצת אותך לתכנן ולבנות את התוכן שלך כדי לגעת בכל מילות המפתח החשובות בנישה שלך בצורה מאוזנת.
הגדלת פרמטר הסמכות (Authority) בעיני אלגוריתם הדירוג של מנוע חיפוש, הודות לקישורים בין עמודים העוסקים בנושאים קשורים.

אופטימיזציה של ביטוי המטרה

ברגע שבחרת ביטוי מטרה ("Focus Keyword"), כדאי לבצע אופטימיזציה של הדף בהינתן הנושא האמור. במידת האפשר, כדאי לשלב אותו במקומות הבאים:

תג הכותרת ותיאור המטא – רצוי כמה שיותר קרוב להתחלה. יש בזה היגיון רב, שכן מדובר באלמנטים שמהווים מעין סיכום תמציתי של תוכן העמוד.
כתובת ה-URL – קל יותר לעשות את זה כשמילות המפתח באנגלית, כמו ה-URL עצמו, וממילא זה לא אחד מהפרמטרים כבדי-המשקל עבור האלגוריתם, אבל אם מתאפשר – זה יכול לעזור.
כותרות, תתי כותרות וגוף הטקסט – הכי חשוב לשלב את ביטוי המטרה בכותרת הראשית של הדף (H1). במידת האפשר, כדאי לשלב אותו גם בכותרות המשנה (H2 ואילך) לאורך הדרך; וכמובן בגוף הטקסט. עם זאת, מוטב שלא לדחוס את הביטוי יותר מדי פעמים.
בתמונות – אפשר לשלב את ביטוי המפתח בשם התמונה, כותרת התמונה, בתיאור התמונה ובתיאור האלט שלה (המיועד הן לגולשים כבדי ראייה והן לבוטים שסורקים את הדף עבור האלגוריתם, שהרי לא יכולים "לראות תמונות" אלא רק לקרוא את הטקסט).
טקסט עוגן של קישורים פנימיים – הכוונה למילים המודגשות שלחיצה עליהן מהווה קישור לדף אחר. אם אחת המילים הללו היא ביטוי המטרה, האלגוריתם יידע במה עוסק הדף שנמצא בקישור הזה. אגב, גם אם מדובר בקישור חיצוני (כלומר אתר חיצוני שמקשר לאתר שלך), כדאי שטקסט העוגן שלו יכיל את ביטוי המטרה המבוקש; אבל כשמדובר באתר חיצוני קשה לעיתים לשלוט בטקסט שלו.

חשוב מאוד שבכל אחד מן המקומות שבהם מופיע ביטוי המטרה, הוא יופיע בצורה טבעית וקולחת, לא מלאכותית ומאולצת. במיוחד אם מדובר בביטוי ארוך שמכיל כמה מילים, כמו "מכונת קפה משפחתית עם הקצפה כפולה" – יכול להיראות מוזר אם הוא יופיע כך, בשלמותו, בכל אחד ואחד מן הסעיפים שלעיל.

המיתוס של מילות מפתח מסוג LSI

יש מקדמי אתרים "מומחים" שממליצים על שימוש במה שמכונה "מילות מפתח LSI" ("LSI keywords"): כלומר למצוא מילים נרדפות וביטויים קשורים כדי "לתבל" בהם את הדף וכך לכאורה לוודא שהאלגוריתם של מנועי החיפוש יידע במה עוסק התוכן שבדף. הרציונל של השיטה נובע מתוך מושג אמיתי, LSI, שפירושו "Latent Semantic Indexing" ומתייחס ליכולת של מנועי החיפוש להבין טוב יותר את התוכן בדף.

אלא שהטכניקה הזו שמה דגש רב מדי על הרעיון של שימוש במילים מסוימות באופן מלאכותי, מה שעלול לסכן את שלמותו של הטקסט (ובדרך כלל להוביל לדחיסת מילות מפתח).

גם ג'ון מולר, אנליסט בחברת גוגל, שנחשב מקור מידע מוסמך בכל הקשור לאלגוריתם של גוגל, ציין ש"אין דבר כזה מילות מפתח LSI – וכל מי שאומר לך אחרת טועה".

אז מה עושים במקום להשתמש במילות מפתח LSI?

מאמצים גישה של "ליצור את התוכן הכי רלוונטי שאפשר" במקום "איך לדחוס עוד מילות מפתח שהאלגוריתם של גוגל יכול לחשוב שהן רלוונטיות". פשוט מנתחים את המתחרים, לומדים את הנושא ומכסים אותו כך שיהיה מוכן וברור. ברגע שעושים את זה, האלגוריתם כבר יבין במה עוסק הדף.

איכות התוכן

התחרות על מיקומים טובים בתוצאות החיפוש עבור מילות מפתח מסוימות קשה היום יותר מאשר בעבר, משום שרוב התחומים והנישות כבר רוויים. יש הרבה מאוד אתרים, דפים וטקסטים – ובכל זאת כל אחד וכל אחת יכולים ליצור תוכן שיהיה טוב בהרבה גם מתוצאת החיפוש הטובה ביותר שיש היום. איך עושים את זה?

ליצור תוכן טוב יותר

לעסוק בנושא באופן יסודי יותר מן המתחרים (אפשר ממש להיכנס לדפים הראשונים בתוצאות החיפוש כדי להבין איך לעשות אותו דבר בצורה טובה יותר).
לספק מידע ונתונים מעודכנים יותר.
להפגין יותר מומחיות (למשל בעזרת תובנות מעניינות) ולעורר יותר אמון (למשל בעזרת ציטוטים ממקורות מוסמכים).
ליצור תוכן מקורי בעזרת נתונים ייחודיים, לספק נקודות מבט חדשות, להתנסות.
לקשר למקורות אחרים שנחשבים איכותיים מאוד (למרות שיש החוששים לשלב קישורים לאתרים חיצוניים בתוכן שלהם, שמא הגולשים ייצאו ולא יחזרו; יש לכך יתרון מבחינת קידום אתרים שכן גוגל רואה בכך איתות חיובי לערך שיש בדף).

ליצור עיצוב טוב יותר

להשתמש במבנה ייחודי שידגיש את החלקים החשובים ביותר בתוכן.
להוסיף תמונות, איורים, אינפוגרפיקות, טבלאות, צילומי מסך, סרטונים – כל מדיה שתמשוך את העין של הגולשים.
עדיף להימנע משימוש במאגרי תמונות שיש ברשת, ובמקום זאת ליצור חומרים ויזואליים מקוריים.

ליצור חוויית משתמש טובה יותר

לוודא שהטקסט קריא, בגופן מתאים, בגודל נוח לקריאה, ללא שגיאות דקדוק.
לכתוב בפסקאות קצרות ונוחות לעיכול, לא בבלוקים גדולים של טקסט.
בדפים ארוכים יותר, להשתמש באפשרות כלשהי של ניווט (כגון תוכן עניינים).
להשתמש בציטוטים, תיבות מידע, רשימות ממוספרות, בולטים, הדגשות.
לבצע אופטימיזציה של היבטים טכניים (נרחיב על כך בפרק הבא).

אורך התוכן

רבים חושבים שאורך התוכן הוא אחד מהפרמטרים שהאלגוריתמים של מנועי החיפוש לוקחים בחשבון בעת הדירוג. יש אפילו מספר מחקרים המוכיחים כי תכנים באורך של כ-2000 מילים מדורגים במקומות גבוהים יותר בגוגל.

אין עוררין על כך שתכנים ארוכים מדורגים יפה בגוגל, אלא שזה לא בזכות מספר המילים. הרי גם אם יש קשר, הוא לא חייב להיות סיבה ותוצאה. למעשה, תכנים ארוכים יותר פשוט מסוגלים לעסוק בנושא בצורה מקיפה יותר; ובעקיפין, כך הם גם מוכיחים שהתוכן נכתב על ידי אדם מומחה בתחום, ובכך מוכיחים סמכותיות ואמינות.

אז איך להתייחס לאורך התוכן?

ראשית כדאי להעיף מבט ברשימת תוצאות החיפוש עבור ביטוי המטרה ולקבל מושג כלשהו לגבי האורך הממוצע של התכנים הקיימים. כך לדוגמה אם כל התכנים בעשר התוצאות הראשונות של חיפוש ביטוי המטרה הם תכנים באורך 2000 מילים ומעלה, סביר להניח שתוכן באורך 800 יתקשה להתמודד מולם וכדאי ליצור משהו מעמיק ומקיף יותר.
יש לכתוב את התוכן בצורה המקיפה ביותר ולהתייחס לכל נושא שעשוי לעניין את הקוראים הפוטנציאליים.
חשוב לזכור תמיד שמספר המילים לבדו לא ישפר את הדירוג. מה שחשוב הוא האיכות, לא הכמות.

עדכוני תוכן

רוב התכנים לא נשארים טריים ורעננים לאורך זמן. אין זה משנה כמה מוצלחת פיסת תוכן שיצרת, ככל שחולף הזמן כך סביר להניח שפחות ופחות גולשים יגיעו לשם – אלא אם התוכן הזה יתרענן ויתעדכן.

עדכונים תכופים של התוכן משפיעים לחיוב על האלגוריתם של גוגל. כן, הוא שם לב לתדירות העדכונים ונוטה להעדיף דפים כאלה עבור שאילתות חיפוש מסוימות. וגם אם זה לא היה כך – עדיין כדאי לחזור מעת לעת אחורה ולעדכן תכנים ישנים. כמעט תמיד זה ישפר את איכותם.

מה ההבדל בין עדכון לבין פרסום מחדש?

אם מדובר בשינויים קטנים יחסית, די לעדכן את התוכן ואין צורך בצעדים נוספים. אבל אם מדובר בעדכון משמעותי יתכן שכדאי לפרסם מחדש את התוכן – כך שהוא "יקפוץ" לראש הבלוג או זרם העדכונים שלך ובכך הקוראים יידעו שמדובר בעדכון חשוב.

להלן כמה דוגמאות למקרים בהם כדאי לשקול פרסום מחדש של התוכן:

אם העדכון משפיע על יותר מ-50% מהתוכן.
אם הוספת כמות משמעותית של תוכן חדש.
אם מיזגת שני תכנים או יותר לכדי תוכן אחד.

פרסום מחדש הוא גם הזדמנות נהדרת לקדם את התוכן שלך פעם נוספת ברשתות החברתיות או בניוזלטר, או להתחיל קמפיין חדש של בניית קישורים.

פרק 5: קידום אתרים On Page וטכני

בפרק הקודם עסקנו בשיטות קידום אתרים שקשורות לתוכן. כעת נעבור להיבטים טכניים יותר.

חשיבותם של קישורים פנימיים

כשמדברים על קישורים בתחום של קידום אתרים, בדרך כלל מתכוונים דווקא לקישורים שנכנסים לאתר מאתרים חיצוניים (External Backlinks). נעמיק בכך יותר בפרק הבא, אבל הנה כמה סיבות לכך שבחרנו להתחיל דווקא מהקישורים הפנימיים (Internal Links):

קישורים פנימיים מסייעים לאתר להיסרק טוב יותר על ידי מנועי החיפוש, משום שלרובוטים הסורקים (או ה"זחלנים", Crawlers) קל יותר לדלג מעמוד לעמוד ולאנדקס את כולם.
קישורים פנימיים משפרים את חוויית המשתמש ואת המעורבות של הגולשים: פשטות הניווט מאפשרת להם למצוא בקלות את מה שהם צריכים, וכך גובר הסיכוי שהם יבחרו לצרוך את התוכן שלך ולא של המתחרים.
קישורים פנימיים משפרים גם את דירוג האתר בתוצאות החיפוש: אם יש באתר קישורים פנימיים רלוונטיים רבים עם טקסט תיאורי מוצלח כעוגן, האלגוריתם של גוגל יבין טוב יותר את האתר, יראה בו חשיבות ויתעדף אותו גבוה יותר.

כלל הזהב לקישורים פנימיים:
כל דף חייב להיות במרחק של לא יותר מ-3 קליקים מדף הבית.

והיתרון המשמעותי ביותר של קישורים פנימיים: הם לגמרי בידיים שלך (בניגוד לקישורים חיצוניים).

קישורים פנימיים באתר

נהוג להבחין בין שני סוגי קישורים פנימיים: מבניים ותלויי הקשר. קישור מבני (Structural Link) יכול להיות למשל בין דף ראשי לעמודי קטגוריות, ובין עמודי הקטגוריות לדפים השונים של כל מוצר. קישור תלוי הקשר (Contextual Link) יכול לקשר בין דפים שונים לגמרי בתוך האתר, באמצעות טקסט עוגן בגוף התוכן, פשוט כי יש קשר רעיוני ביניהם ובדף המקושר יש תוכן רלוונטי שעשוי לעניין את הגולשים.

מבחינת הקישורים המבניים באתר, יש להשתמש באלמנטים שיהפכו את הניווט באתר לקל ופשוט ככל האפשר:

תפריט ראשי: זה אולי אלמנט הניווט החשוב ביותר באתר, והוא צריך להיות ברור ותיאורי.
"פירורי לחם" (Breadcrumbs): כאשר יש באתר דפים שמקננים אחד בתוך השני, כלי "פירורי לחם" מציג בפני הגולשים את הנתיב בו צעדו.
קטגוריות: חלוקת התוכן באתר על פי קטגוריות הגיוניות תאפשר לגולשים למצוא את מבוקשם ביתר קלות.

מבחינת קישורים תלויי הקשר, יש שני דברים שאפשר לעשות:

בכל פעם שרוצים להעלות תוכן חדש לאתר, כדאי לחשוב על תכנים רלוונטיים נוספים שכבר קיימים בו ועשויים לעניין את הגולשים.
ברגע שהתוכן החדש עולה לאוויר, כדאי לקשר אליו מעמודים רלוונטיים קיימים.

מפת אתר

צפו בסרטון שלי איך להגדיר מפת אתר באמצעות Yoast

מפת אתר (Sitemap) היא רשימה מובנית של כל הדפים באתר הזמינים לסריקת מנועי החיפוש. בכך היא מהווה דרך נוספת לסייע ל"זחלנים" של מנועי החיפוש למצוא את כל הדפים שלך.

על פי גוגל, מפת אתר יכולה להיות יעילה בעיקר לאתרים הבאים:

אתרים גדולים עם מאות או אלפי דפים.
אתרים חדשים עם מעט מאוד קישורים נכנסים.
אתרים שאין הרבה קישורים פנימיים בין הדפים שלהם.
אתרים שמכילים הרבה קבצי מדיה (כגון גלריות תמונות).

אין להסיק מכך שאתר קטן עם הרבה קישורים פנימיים לא זקוק למפת אתר, כמובן. בכל מקרה כדאי שתהיה מפת אתר, שהרי היא לא יכולה להזיק. יתרה מזאת, מפת אתר כוללת גם את התאריך האחרון בו עודכן כל דף (כדי שה"זחלנים" של גוגל יידעו האם לסרוק אותו מחדש או לא).

אחת הדרכים הפשוטות ביותר ליצור מפת אתר, בפרט אם האתר שלך מבוסס על פלטפורמת וורדפרס, היא בעזרת תוסף ה-SEO של Yoast. כך זה ייראה:

ובכל מקרה, ברגע שיש לך מפת אתר, באפשרותך להשיג אותה לסריקה של גוגל דרך מערכת Google Search Console.

HTTPS

אחד הדברים שחייבים להיות בראש סדר העדיפויות שלך הוא נושא אבטחת המידע שלך ושל המבקרים באתר. יש היום כל כך הרבה אפשרויות להוסיף שכבות אבטחה בקלות ובחינם, שפשוט אין שום סיבה לא לעשות את זה. בפרט בהקשר לעניין שבו אנו עוסקים כאן, השימוש בפרוטוקול HTTPS תורם לשיפור דירוג האתר בתוצאות החיפוש. וליתר דיוק – אם אין לך HTTPS באתר, הוא כנראה לא ידורג היטב בתוצאות החיפוש.

ידידותיות למובייל

בשנת 2019 הוכרז בגוגל על העדפה לאתרים שמותאמים לגלישה במובייל. הכוונה פשוטה: אם יש לאתר גם גרסת דסקטופ המתאימה למחשב רגיל וגם גרסת מובייל – האלגוריתם יעדיף לסרוק ולאנדקס את גרסת המובייל. כלומר, מעבר לאפשרות עבור הגולשים להשתמש באתר באופן קל ונוח באמצעות טלפון סלולרי או טאבלט, יש בידידותיות למובייל גם חשיבות קריטית מבחינת קידום אתרים.

מה זה אומר בפועל?

עיצוב רספונסיבי, כלומר כזה שמתאים את עצמו לגדלי מסך שונים
תפריט קל לניווט במכשירים ניידים
תמונות מכווצות
בלי חלונות קופצים
גופן (פונט) קריא

רוב המפתחים היום מודעים לחשיבותה של ידידותיות למובייל ובונים אתרים בהתאם, כך שאם בחרת בתבנית וורדפרס איכותית, סביר להניח שהאתר שלך כבר מותאם למובייל.

מהירות האתר

אף אחד לא רוצה לחכות יותר משבריר שניה לטעינת דף אינטרנט. לכן מהירות האתר היא אחד הפרמטרים החשובים ביותר מבחינת קידום אתרים טכני, אחד מן הפרמטרים הקריטיים שקשורים לחוויית משתמש ולפיכך מן הפרמטרים המשפיעים על דירוגו של דף בתוצאות החיפוש.

איך אפשר לוודא שמהירות הטעינה משביעת רצון?

משתמשים בשרת אחסון איכותי. זה הדבר הראשון שמשפיע על מהירות האתר. אם זמן התגובה שלו ארוך מדי, אין טעם להמשך לבצע אופטימיזציה. אם השרת מציע את שירותיו בעבור סכומים נמוכים (סביבות $0.10 לחודש) – מוטב להתרחק. אגב, רוב האתרים הקטנים ו/או המתחילים יכולים להשתמש בשירותיו של שרת משותף בתחילת דרכם, ואולי לשקול שדרוג בעתיד.

כדאי גם לוודא שמיקומו הפיזי של השרת קרוב ככל האפשר למיקומו שפיזי של קהל היעד. אם למשל האתר פונה לקהל ישראלי, כדאי שהמיקום שלו יהיה בישראל או באירופה, ולא בארה"ב.

מטמיעים אפשרות לזיכרון מטמון (Cache). הכוונה לתהליך שבו הדפדפן או השרת "זוכרים" חלקים מן הדף, וכך טוענים אותו מהר יותר. פעמים רבות מדובר בשירות שניתן על ידי חברת האחסון; אם יש לך אתר וורדפרס, ניתן לאפשר זיכרון מטמון בדפדפן של המשתמשים באמצעות תוספים ייעודיים כמו WP Rocket או W3 Total Cahche (אבל לא יותר מתוסף אחד!).
משתמשים ב-AMP: הכוונה לטכנולוגיה שמאפשרת האצת טעינת דפי אינטרנט לדפדפני מובייל (Accelerated Mobile Pages). הטכנולוגיה הזו מפשטת תוכן קיים באתר וכך מקלה את טעינתו למכשירים ניידים – כך שהיא אידיאלית לאתרים עשירים מאוד בתוכן. גם במקרה הזה, אם האתר שלך מבוסס על וורדפרס, קיים תוסף AMP רשמי שכדאי לשקול להשתמש בו.
מגבילים את השימוש בסקריפטים צד שלישי. כל תוסף שנעשה בו שימוש באתר שלך מאריך במעט את משך הטעינה של כל עמוד. לכן אם אין בכך צורך, מוטב לוותר על תוספי וורדפרס לא חיוניים, סקריפטים של רימרקטינג ואנליטיקס, כלי צ'אטים ותגובות.

זה לא אומר שצריך לוותר על כל תוסף, אלא פשוט לוודא ש:

משתמשים רק בסקריפטים שבאמת צריך. במיוחד כשמדובר בתוספי וורדפרס. ככל שיש יותר מהם, כך הם מאטים יותר את האתר.
אם אפשר, כדאי לדחות את הפעלת הסקריפטים כך שייטענו רק אחרי כמה שניות או לאחר שהגולש גלל את הדף כלפי מטה. כך למשל לגבי כלי תגובות וצ'אטים.

מבצעים אופטימיזציה של תמונות. תמונות גדולות מאטות את טעינת האתר, אבל אפשר לצמצם אותן ולהאיץ את הטעינה:

שימוש בסוג הקובץ המתאים. קבצי PNG יכולים להיראות לעין שלנו בדיוק כמו קבצי JPEG, אבל קובץ PNG איכותי יותר וכבד יותר. לכן מוטב להשתמש בקבצי JPEG לתמונות; PGN לצילומי מסך ו/או תמונות שמכילות טקסט; GIF לתמונות מונפשות; SVG ללוגו, אייקונים או אילוסטרציות פשוטות.
נכון לרגע כתיבת שורות אלה מתחיל להתפתח שימוש בקבצים מן "הדור החדש" כמו WebP, JPEG 2000 ו- JPEG XR- שנוצרו במיוחד כדי לחסוך משאבים; אבל השימוש בהם עדיין מוגבל יחסית, הם לא נתמכים על ידי 100% מן הדפדפנים (ואפילו לא על ידי וורדפרס), אז מוטב שלא להשתמש בהם כרגע.
התאמת גודל התמונה. רוב האנשים מעלים תמונות גדולות מדי. אם רוחב האתר שלך הוא 800 פיקסלים, אין שום סיבה להעלות תמונה ברוחב 2500 פיקסלים. לכן לפני שמעלים תמונה כדי להתאים את הגודל שלה. אפשר להשאיר אותה מעט יותר רחבה מרוחב האתר, אבל ברוב המקרים בוודאי לא יהיה צורך בגודל מלא (במיוחד כשמדובר בצילומים).
דחיסת התמונה. זהו שמו של תהליך בו מוסרים נתונים לא הכרחיים מקובץ התמונה תוך כדי שמירה על איכותה. אפשר לעשות את זה ידנית או לבצע אוטומציה באמצעות תוספים ייעודיים כמו Imagify,ShortPixel, או Tiny PNG.
שימוש ב"טעינה עצלה" (Lazy Loading). תהליך פשוט שבו התוכן נטען במהירות על המסך והתוכן שמתחתיו (זה שצריך לגלול כדי להגיע אליו) נטען מעט יותר מאוחר. מאוד שימושי עבור דפים עם תמונות "כבדות".

תגית אלט בתמונות

טקסט האלט של תמונות, Image alt text (המכונה גם תג אלט, Alt Tag), הוא טקסט פשוט בקוד HTML שמתאר את התמונה ומופיע במקומה אם התמונה לא נטענת.

למה זה חשוב?

מבחינת חוויית משתמש – גולשים כבדי ראייה משתמשים בתוכנות שמקריאות עבורם את טקסט האלט במקום לצפות בתמונה.
מבחינת קידום אתרים – טקסט האלט מספק הקשר טוב יותר עבור ה"זחלנים" של מנוי החיפוש, משום שהם הם לא "רואים" את התמונה.

כדי לכתוב טקסט אלט טוב, הוא צריך לתאר היטב את מה שרואים בתמונה, להיות קצר יחסית (בין 5 ל-10 מילים), ואמנם טוב לשלב בו מילת מפתח או שתיים אבל לא באופן דחוס ומאולץ. בנוסף כדאי לתת לקובץ התמונה עצמו שם שמתאר את התמונה (ולא להשאיר את השם האוטומטי שניתן לו על ידי המצלמה), לכתוב תגי תמונות ותיאורי תמונות.

תגי כותרת ותיאורי מטא

גם במקרה הזה מדובר באלמנטים פשוטים ב-HTML, אלא שהפעם מדובר בכאלה שמייצגים את הכותרת ואת התיאור של הדף. תגי כותרת ותיאורי מטא מוצגים בתוצאות החיפוש או בשיתופים של הדף ברשתות החברתיות.

מבחינת קידום אתרים, יש להם חשיבות עליונה. תג כותרת ו/או תיאור מטא שכתובים כראוי יכולים לעשות עבודה נהדרת בלכידת תשומת הלב של הגולשים בתוצאות החיפוש – ולכן כדי לכתוב אותם כדאי:

לשלב את ביטוי המטרה, ורצוי כמה שיותר קרוב לתחילת המשפט (אבל לא באופן מאולץ!).
לשים לב לאורך הטקסט. אם הוא ארוך מדי, הוא עלול להיקטע בתוצאות החיפוש. זה גם ייראה לא טוב לגולשים וגם יפגע בדירוג.
להתבלט מבין כל היתר. לשם כך ניתן להיעזר בשאלות, מספרים, שנים, סוגריים, וכמובן שם המותג שלך.

סניפטס (או "תוצאה אפס")

סניפט (מאנגלית Snippet) הוא תוצאת חיפוש שנבחרה להופיע מעל עשר תוצאות החיפוש הרגילות של גוגל. המטרה היא לתת לגולש מענה לשאלה שלו כבר בתוצאות החיפוש.

יש שלושה סוגים של סניפטס:

פיסקה – תשובה קצרה לשאלות כמו מה, מי, למה, מתי או איך.
רשימה – הוראות פשוטות של צעד אחד צעד או מתכונים.
טבלה – בדרך כלל השוואה פשוטה בעזרת טבלאות או גרפים וכדומה.

היתרון הגדול להופעה בסניפט שכזה הוא העובדה שאפשר "לנצח" את המתחרים בתוצאות החיפוש גם אם הדף שלך מדורג נמוך יותר מהם. איך עושים את זה?

מחפשים מילות מפתח שכבר יש להן סניפטס. יש כלי מחקר מילות מפתח שמאפשרים חיפוש כזה, כמו KWFinder. מקור טוב אחר הוא תיבת "אנשים חיפשו גם" (ובאנגלית "People also ask" שמופיעה מתחת לסניפטס קיים.
עונים על השאלה לפני אחרים. המפתח להופעה בסניפט הוא לענות על השאלה כמה שיותר קרוב לתחילת הדף. סגנון הכתיבה הזה מכונה "הפירמידה ההפוכה": קודם מביאים את ההגדרה ואז ממשיכים לפירוט.
משתמשים במספר המילים האופטימלי. קשה לחזות מראש כמה טקסט צריך בדיוק כדי להופיע בסניפט. זה כבר נתון לשליטת גוגל. עם זאת, סניפטס קיימים יכולים לתת לך מושג כללי על האורך האופטימלי – לרוב 40 או 50 מילים – וכדאי להיצמד אליו.
עושים מה שעובד היטב עבור המתחרים. אם סניפטס קיימים מציגים סוג מסוים של תוכן (פיסקה, רשימה, טבלה), משלבים תמונות או טקסט בצורה מסוימת, בהחלט לגיטימי לחקות את מה שכבר הוכח כסניפט מוצלח – וליצור גרסה דומה משלך. מי יודע, אולי האלגוריתם יחליט ששלך מתאים יותר כסניפט מזה של המתחרים.

פרק 6: קישורים נכנסים ובניית פרופיל קישורים

קישורים נכנסים לאתר (Backlinks) הם מן הפרמטרים החשובים ביותר של אופטימיזציה למנועי חיפוש. הפרק הזה יוקדש לכל הדברים שחשוב לדעת על קישורים נכנסים, ועל בניית פרופיל קישורים אפקטיבי – כולל שיטות פופולריות ויעילות לבנייתו.

למה קישורים נכנסים חשובים כל כך?

על אף שהאלגוריתם המדויק של מנועי החיפוש הוא סוד כמוס, מאז ומעולם ידוע למקדמי אתרים כי קיים מתאם מובהק בין איכות וכמות הקישורים הנכנסים לאתר מסוים לבין הדירוג שלו ברשימת תוצאות החיפוש.

העיקרון פשוט מאוד: ככל שיותר אתרים ברשת מקשרים אל אתר אחד ספציפי, כך מנועי החיפוש רואים באתר הספציפי הזה מקור אמין ורב ערך.

מה זה Link Equity?

המונח Link Equity (ידוע גם כ"Link Juice") הוא המונח המקובל לתיאור רמת הסמכות והאמינות שדף אחד "מעביר" לדף אחר באמצעות קישור.

במילים אחרות, אם דף מאוד אמין, ותיק ומקצועי מקשר לדף חדש, מנועי החיפוש רואים בכך איתות משמעותי לאמינותו וסמכותו של הדף החדש. אם בדף יחיד מופיעים מספר קישורים, ה"Link Equity" מתחלק ביניהם באופן שווה.

מה זה Google PageRank?

כבר מתחילת דרכו של האלגוריתם, איכות הקישורים וכמותם שולבו יחד לפרמטר המכונה PageRank כדי לאפשר הערכה של חשיבותם היחסית של דפי אינטרנט ברשימת תוצאות החיפוש. שלושת הפרמטרים שהשפיעו על ה- PageRankהם:

מספר הקישורים – כל המרבה, הרי זה משובח.
מספר קישורים בדף – כאמור, הערך המכונה Link Equity מתחלק בין כל הדפים שאליהם מקשר דף מסוים.
ה- PageRankשל הדף המקשר – ככל שהדף המקשר נהנה מחשיבות יחסית גבוהה יותר ברשימת תוצאות החיפוש, כך הוא "מעביר" יותר Link Equity לדפים שאליהם הוא מקשר.

סוגי קישורים

יש כל מיני סוגים של קישורים. הבסיסיים ביותר הם:

קישורים פנימיים לעומת קישורים חיצוניים

"קישורים פנימיים" (Internal Links) הם קישורים בין עמודים בתוך אותו אתר אינטרנט, ובהם עסקנו בפרק הקודם. "קישורים חיצוניים" (External Links) הם שם אחר לקישורים נכנסים, כלומר קישורים שמפנים אל דפים באתר ומגיעים מאתרים אחרים.

קישורי Nofollow

אלה קישורים שמאותתים למנועי החיפוש שלא להעביר "Link Equity" לדפים אליהם מוביל הקישור (באמצעות קוד "nofollow" שמוטמע ב-HTML שלהם). נהוג להשתמש בקישורים מסוג זה למשל כאשר רוצים להילחם בתופעת קישורי ספאם בתגובות; כשרוצים לקנות קישורים חיצוניים (ממומנים) מבלי להפר את הכללים של גוגל; או פשוט כאשר לא רוצים לתמוך מסיבה כלשהיבאתרים שאליהם מקשרים.

תועלות נוספות של קישורי Nofollow: הם מסייעים לגוגל להבין ולנתח קישורים בצורה טובה יותר; הם יכולים להביא תנועת גולשים לאתר (גם אם אין להם ערך מבחינת SEO); והם מגוונים את פרופיל הקישורים – פשוט משום שמאוד טבעי שלכל אתר יהיו כמה קישורים כאלה.

פרופיל קישורים

המונח "פרופיל קישורים" מתאר את כל הקישורים שמפנים אל האתר שלך (כלומר, הקישורים הנכנסים). איכותו של פרופיל הקישורים שלך עומדת בהתאמה ישירה לדירוג שלך בגוגל.

מה מאפיין פרופיל קישורים טוב?

גיוון: הוא כולל סוגים שונים של קישורים (הן רגילים והן קישורי Nofollow), שכל אחד מהם מקורו בטקסט עוגן טבעי.
איכות: הוא כולל קישורים נכנסים איכותיים מאתרים רלוונטיים.

ובמילים אחרות: אם יש לך יותר מדי קישורים נכנסים באיכות נמוכה מאתרים ספאמיים ומפוקפקים, במקרה הטוב האלגוריתם יתעלם מהם ובמקרה הרע יפגע בדירוג האתר שלך.

מה זה טקסט עוגן?

טקסט עוגן (Anchor Text) הוא החלק הטקסטואלי הנראה לעין, הלחיץ, של הקישור. זה מה שעוזר ל"זחלנים" של מנועי החיפוש לזהות במה עושה הדף שאליו מוביל הקישור. זה יכול להיות שם המותג, מילת מפתח מדויקת או ביטוי חלקי, טקסט גנרי כמו "לקריאה נוספת" או פשוט הקישור עצמו.

ככל שיותר אתרים חיצוניים יקשרו אל האתר שלך עם טקסט עוגן שכולל מילות חיפוש רלוונטיות, כך יגדלו הסיכויים שהוא ידורג טוב יותר עבור מילות החיפוש הללו.

זה לא אומר שצריך להתאמץ כדי שכל הקישורים הנכנסים לאתר יגיעו מטקסט עוגן שמכיל את אותן מילות מפתח. להיפך, מוטב שייעשה שימוש בסוגים שונים של ניסוחים שכוללים וריאציות של מילות המפתח באופן טבעי. כל ניסיון לבצע מניפולציה בטקסט העוגן של אתרים אחרים עלול להיות מזוהה על ידי גוגל ולפגוע בדירוג האתר.

מאפיינים של קישור נכנס מעולה

לא כל הקישורים הנכנסים נולדו שווים. מעבר להבדלים בין הסוגים שתוארו לעיל, יש קישורים נכנסים שיש להם ערך רב יותר מקישורים נכנסים אחרים.

מה הופך קישור נכנס לקישור מעולה?

קישור נכנס מעולה הוא קישור רלוונטי. המשמעות היא שהדף המקשר אמור להיות באותו נושא או לפחות משיק לו. לדוגמה, אם יש לך פוסט בנושא טיולים, שאליו מקשרים שני קישורים נכנסים: האחד בנושא קמפינג והשני בנושא פוליטיקה – לקישור הראשון יש ערך רב יותר.
קישור נכנס מעולה הוא קישור מאתר שהוא אוטוריטה. כפי שתואר בנושא ה-PageRank, ככל שיותר קישורים מפנים אל אתר מסוים, כך הוא מעביר יותר Link Equity אל הדפים שהוא עצמו מקשר אליהם. לכל ככל שהאתר המקשר נחשב יותר כאוטוריטה, כך ערך הקישור ממנו גבוה יותר.
קישור נכנס מעולה הוא קישור ייחודי. יש לכך מספר משמעויות:

– ברמת האתר: קישור נכנס מאתר שלא קישר קודם לדף שלך בדרך כלל נחשב טוב יותר מקישור שנכנס מאתר שכבר קישר אליו בעבר. לדוגמה, מוטב שיהיו לך עשרה קישורים מעשרה אתרים שונים, מאשר שלושים קישורים מאתר יחיד.

– ברמת הדף: אם יש שני קישורים נכנסים שמגיעים מאותו מקור, לראשון מביניהם יש ערך רב יותר מהשני (ידוע שבסביבות 2009 האלגוריתם התחשב רק בקישור הראשון; לא ידוע איך זה היום, אבל אין סיבה להניח שזה השתנה).

– מספר הקישורים: כאמור, ה- PageRankמתחלק באופן שווה בין הדפים המקושרים. לכן יש הבדל גדול בין קישור שנכנס מדף שמקשר ל-5 מקורות לבין קישור נכנס מדף שמקשר ל-50 מקורות.

קישור נכנס מעולה הוא קישור שנמצא כמה שיותר קרוב לתחילת הטקסט. זאת משום שקישור איכותי הוא כזה שיכול להביא תנועה לדף שלך. האלגוריתם של גוגל משתמש במודל "הגולש הסביר" ("Reasonable Surfer Model") כדי לחזות עד כמה סביר להניח שגולש יקליק על קישור. כלומר, ערך ה- PageRank של כל קישור תלוי בסיכוי שיקליקו עליו – והסיכוי הזה גדל ככל שהקישור ממוקם קרוב יותר להתחלה.
קישור נכנס מעולה הוא קישור שיש לו טקסט עוגן רלוונטי (בניגוד לקישור שטקסט העוגן שלו לא רלוונטי או גנרי). עיקרון זה נכון גם לגבי הטקסט שנמצא בסביבת הקישור, שכן הוא משפיע על ההקשר.

בניית פרופיל קישורים

באופן אידיאלי, כל מה שצריך לעשות כדי להשיג קישורים נכנסים איכותיים הוא ליצור תוכן משובח.

בפועל, המציאות מעט יותר מורכבת:

מאוד קשה (אם לא בלתי אפשרי) להשיג קישורים נכנסים איכותיים ללא שום מאמץ מצידך. במיוחד אם האתר שלך עדיין חדש.

מאוד קשה (אם לא בלתי אפשרי) להגיע לדירוג טוב בתוצאות החיפוש ללא קישורים נכנסים. במיוחד אם האתר שלך עדיין חדש.

זו הסיבה בעטיה בניית פרופיל קישורים היא חלק כל כך משמעותי בקידום אתרים. ויחד עם זאת, מדובר גם בנושא שנוי במחלוקת.

גוגל לא רואה בעין יפה ניסיונות מניפולציה על ה- PageRankשל האתר. על פי הקווים המנחים של גוגל, כל קישור שמטרתו לעשות זאת ייחשב כהפרה: כתיבת תגובות ספאמיות או קניית קישורים בזול. מאידך, לא כל השיטות לבנות פרופיל קישורים הן באמת ספאם או מניפולציה. יש שיטות שיכולות לעזור לך להשיג קישורים נכנסים תוך כדי מתן ערך אמיתי לגולשים שלך.

האם כדאי לקנות קישורים נכנסים?

יש שוק פעיל הסובב כולו סביב קניית ומכירת קישורים. אבל רוב מומחי קידום האתרים יאמרו לך שלא כדאי לקנות קישורים נכנסים.

הנה שני חסרונות בולטים לכך:

זה מסוכן. אם יתגלה לגוגל שרכשת קישורים נכנסים, יתכן שהאתר שלך יספוג עונש ידני שיפגע בדירוג שלו בצורה בלתי ניתנת לתיקון.
זה יקר. עלות קישור איכותי עשויה להתחיל מ-100 דולר ומעלה, וקישור אחד הרי לא מספיק. כלומר העלות הכוללת של מספיק קישורים איכותיים עשויה להיות אסטרונומית.

אסטרטגיות לבניית קישורים

יש הרבה מאוד שיטות, טריקים וטיפים לבניית פרופיל קישורים. להלן נדון בשלוש האסטרטגיות הנפוצות והיעילות ביותר.

יצירת תוכן ששווה לקשר אליו

הדרך הטבעית ביותר להוביל לבניית פרופיל קישורים היא פשוט ליצור תוכן ייחודי ורב ערך שיעודד את הצרכנים שלו לקשר אליו. באנגלית תכנים כאלה מכונים "Linkable Assets", והם יכולים להיות, למשל, מדריכים מקיפים; רשימות; מחקר מעניין על נתונים ייחודיים, כלים חינמיים ועוד.

השלב הבא הוא למצוא אתרים שתוכן כזה עשוי לעניין אותם ואולי ירצו לקשר אליו, משפיעני רשת או מומחים בתחום. אפשר ליצור איתם קשר, להציע שיתוף פעולה שיועיל לשני הצדדים או פשוט להתעניין בכנות בדעתם על התוכן שיצרת. אם אכן מדובר בתוכן ייחודי, משובח ובעל ערך, יש אפילו סיכוי שלא יהיה צורך לבקש או להציע שום דבר – אלא הם פשוט יקשרו אליו מרצונם או ישתפו אותו מיוזמתם ברשתות החברתיות. אולי זה אפילו יפתח פתח לשיתופי פעולה מוצלחים עתידיים.

יצירת תוכן אורח באתרים אחרים

זו אולי הטכניקה הפופולרית ביותר לבניית קישורים: אפשר לפנות לאתרים או בלוגים שעוסקים בתחומים משיקים ולהציע להם לכתוב מאמר אורח או פוסט אורח אצלם – תמורת קישור לאתר שלך. כך הם מרוויחים תוכן בחינם, והאתר שלך מרוויח קישור נכנס טוב. אמנם נדרשת כאן השקעה מסוימת ביצירת תוכן עבור אתר אחר, אבל אם מקבלים בעבורו קישור נכנס מאתר איכותי, התמורה אמורה להיות שווה את ההשקעה.

איתור קישורים נכנסים של מתחרים

אחת הדרכים לקבל רעיונות לאתרים שעשויים להסכים לשיתופי פעולה שיובילו בסופו של דבר לקישור אל האתר שלך היא להציץ אצל המתחרים שלך ולראות אילו אתרים כבר מקשרים אליהם. אפשר לעשות זאת באמצעות כלים כמו LinkMiner ואחרים: מדביקים בהם את כתובת הדומיין של האתר המתחרה (או כתובת של דף ספציפי) – והם מייצרים רשימה של קישורים נכנסים לאתרי המתחרים שלך. לעיתים אפשר יהיה לגלות כך מידע מעניין נוסף, כמו טקסט העוגן וכדומה).

ברגע שמצאת אתר שמקשר למתחרה שלך, כדאי לבחון את שלושת הפרמטרים הבאים:

האם קישור נכנס מהאתר הזה יהיה רלוונטי לתוכן שלך?
עד כמה סמכותי ואמין האתר הזה?
האם יש באפשרותך להשיג קישור נכנס מהאתר הזה אל האתר שלך?

ואז אפשר ליצור קשר עם בעלי האתר או הבלוג ולהציע אחת משתיים: או להוסיף קישור לאתר שלך בנוסף לקיים; או להחליף את הקישור הקיים כך שיוביל לאתר שלך במקום לאתר של המתחרים (שיטת "גורד השחקים": מוצאים את התוכן הטוב ביותר שקיים בנושא מסוים, יוצרים משהו יותר טוב ממנו ומציעים לכל מי שמקשר לתוכן ההוא להחליף את הקישור כך שיוביל לתוכן שיצרנו).

שיטות נוספות לבניית פרופיל קישורים

אמנם הרחבנו על שלוש השיטות הנפוצות והיעילות ביותר, אבל אי אפשר לסכם את הפרק מבלי להזכיר כמה שיטות נוספות לבניית פרופיל קישורים מוצלח:

בנייה על בסיס קישורים "שבורים" (Broken Links): ניתן למצוא אתרים שבהם יש קשורים "שבורים", כלומר כאלה שמסיבה כלשהי לא מובילים אל המקום הרצוי (בדרך כלל להודעת שגיאה) – ולהציע לבעלי האתר להחליף את הקישור השבור בקישור תקין שמוביל לדף שלך.
אזכורי שם המותג: אפשר למצוא אזכורים של שם המותג שלך ברחבי הרשת (למשל באמצעות Google Alerts) ולהציע לבעלי האתרים להפוך אותם לקישור לאתר שלך.
עדויות וביקורות: באפשרותך לכתוב חוות דעת על מוצר או שירות ולהפוך את השם שלך לקישור לאתר שלך.
קישורי רשתות חברתיות (מסוג Nofollow): כדאי לשתף את התוכן שלך ברשתות החברתיות, השתתפות בדיונים או תגובות לתכנים רלוונטיים.
השתתפות בפורומים ו/או באתרי שאלות ותשובות כמו Quora יכולה להניע הרבה גולשים לאתר שלך, אבל חשוב לעשות זאת בעדינות ובתבונה כדי להימנע מספאם בכל מחיר.

פרק 7: אנליטיקס ונתונים

בפרק האחרון של המדריך נתבונן מקרוב בנתונים שכל בעל ובעלת אתר צריכים להכיר, ובכלים שמאפשרים לנו לנתח אותם. זאת משום שניתוח נתונים הוא חלק בלתי נפרד מאופטימיזציה למטרות קידום אתרים, שכן כל מה שאפשר למדוד – אפשר גם לשפר.

בעזרת שימוש בכלים הנכונים ניתן לעקוב אחר ביצועי האתר, לנתח אותם ולמצוא תשובות לשאלות חשובות כמו:

עבור אילו ביטויי מפתח האתר שלך מדורג היטב בגוגל?
מה שיעור ה-CTR (click-through rate, כלומר כמה גולשים מקליקים על הקישור מתוך אלה שנחשפים אליו) של הדפים שלך בתוצאות החיפוש?
מאילו מדינות מגיעים אל האתר שלך?
אילו ערוצים מביאים לך את תנועת הגולשים הגבוהה ביותר?
מה עושים המבקרים בדפים שלך לאחר שהם מגיעים אליהם?
אילו דפים שלך הם הנצפים ביותר?

על מנת להבין את הבסיס, נדון כעת בשלושה כלי ניתוח נתונים שכל בעל ובעלת אתר חייבים להכין: Google Search Console, גוגל אנליטיקס וכלי למעקב אחר הדירוג בתוצאות החיפוש.

Google Search Console

זהו כלי מקוון חינמי (למעשה מעין ארגז כלים), מבית גוגל, שמסייע למנהלי אתרים לראות את הביצועים של האתר בחיפוש בגוגל ולבצע אופטימיזציה של נראות האתר שלהם.

Google Search Console מאפשר לבין את ביצועי האתר ברמות שונות, החל מהרמה הבסיסית ביותר ועד להפקת דוחות על נושאים קריטיים שמחייבים טיפול:

ביצועים (Performance) – איך האתר שלך מדורג בתוצאות החיפוש.
בדיקת URL (URL inspection) – מידע על הגרסה המאונדקסת בגוגל של כל הדפים שלך.
כיסוי (Coverage) – אילו אתרים מאונדקסים בגוגל והאם יש בעיות כלשהן באינדוקס.
מפות אתר (Sitemaps) – אפשרות להוסיף מפת אתר ולראות מפות אתר קודמות ו/או בעיות בהן.
הסרות (Removals) – כלי לחסימה זמנית של דף מתוצאות החיפוש.
שיפורים (Enhancements) – מידע על שיפורים באתר שלך (למשל AMP, קישורים וכיו"ב), וכן נושאים שקשורים לחוויית המשתמש באתר.
פעולות ידניות (Manual actions) – אפשרות לראות האם ספגת עונש כלשהו מגוגל.
אבטחה (Security) – דיווחים אודות ענייני אבטחה באתר שלך.
קישורים (Links) – מידע בסיסי על הקישורים שלך (פנימיים וחיצוניים כאחד).

הדוחות השימושיים ביותר הם דוחות הביצועים (Performance). הבה נכיר אותם טוב יותר:

דוח הביצועים

דוח זה יעניק לך תמונה מפורטת של ביצועי האתר שלך בחיפוש בגוגל. הוא כולל שלושה חלקים שניתן להגדיר אישית כדי לראות את הנתונים שברצונך לראות.

פילטר ראשי (Top Filter) – מאפשר לך לבחור את סוג החיפוש, טווח הנתונים ואפשרויות פילוח על פי ממדים שונים.
טבלת נתונים (Metrics Chart) – מאפשרת לראות את ארבעת סוגי הנתונים העיקריים: הקלקות, חשיפות, שיעור הקלקה ממוצע ומיקום ממוצע). ניתן לבחור כל שילוב של הנתונים הללו באמצעות הקלקה פשוטה.
ממדים וטבלת נתונים (Dimension tabs & data table) – מאפשרת בחירה של הממד המועדף ולראות את המידע הרלוונטי בטבלה פשוטה.

להלן סרטון קצר מבית גוגל בנושא פעולת דוחות הביצועים:

https://www.youtube.com/watch?v=wTwnFcWUM3k

בנוסף לנתונים הבסיסיים-אך-שימושיים-מאוד כמו חיפושים מובילים או דפים מובילים, דוח הביצועים הוא מכרה זהב של שלל תובנות מעמיקות יותר בנושא לביצועי האתר שלך.

הנה כמה דוגמאות:

מה עושים כשיש ירידה פתאומית בביצועים?

אם חלילה קורה דבר כזה, ניתן לבדוק ממדים שונים ב-Google Search Console כדי למצוא מה בדיוק גרם לירידה הזו: משהו שקשור למדינה מסוימת, בעיה בדירוג עבור מילת מפתח חשובה או בעיית ביצועים בגלישה באמצעות מכשיר כלשהו. אפשר לעשות זאת, למשל, על ידי יצירת דוחות ביצועים של שתי מסגרות זמן – אחת לפני הירידה ואחת אחריה – ולהשוות ביניהן כדי לאתר את מקור הבעיה.

איתור דפים שזקוקים לאופטימיזציה בשיעור ההקלקה

בדיקה של השאילתות החזקות ביותר שיש להן את שיעור ההקלקה הנמוך ביותר עשויה לגלות לך אילו דפים זקוקים לאופטימיזציה. יתכן שיש צורך לכתוב להם תג כותרת אחר, או תיאור מטא מוצלח יותר.

השוואת ביצועי בגלישה ממחשב שולחני רגיל לבין מכשירים ניידים

בפילטר הראשי יש לבחור את ממד המכשיר ולבחור "השוואה" (Compare) במקום "סינון" (Filter). התוצאה תאפשר לך לראות את הביצועים בגרסת הדסקטופ לבין גרסאות המובייל ולזהות את הצעדים הדרושים כדי לבצע אופטימיזציה.

מציאת מילות מפתח טובות שאפשר להתחרות עליהן בקלות יחסית

בטבלת הממדים ניתן לבחור סינון כך שיציג רק שאילתות בהן האתר שלך מדורג במקום 20 ומטה (כלומר בדף התוצאות השלישי ואילך). לאחר מכן יש לעבור לטאב הדפים (Pages) כדי לראות באילו דפים מדובר. אלה הדפים שזקוקים לאופטימיזציה כדי להתקדם בדירוג. כעת ניתן לשפר את הדפים הללו כדי שיתאימו טוב יותר למילות המפתח שהם מיועדים להן, או ליצור תוכן חדש שיתמקד במילות המפתח הללו.

השוואה בין חיפושים ממותגים ולא ממותגים

בפילטר הראשי, באמצעות "Queries Containing" ניתן להפיק דוח המציג רק את השאילתות הכוללות את שם המותג שלך. כך יש באפשרותך לראות כמה מתוך תנועת הגולשים הנכנסת מגיעה מחיפושים ממותגים ואיך מילות המפתח הללו מדורגות בחיפוש של גוגל.

גוגל אנליטיקס

גוגל אנליטיקס (Google Analytics) הוא כלי חינמי שמבצע מעקב אחר שלל נתונים הקשורים להתנהגות המשתמשים באתר, ומאפשר הפקת דוחות מגוונים שמהם ניתן להפיק תובנות שימושיות ביותר.

איזה מידע אפשר למצוא בגוגל אנליטיקס?

יש הרבה מאוד דוחות שאפשר להפיק מגוגל אנליטיקס.

לוח הבקרה הראשי יציג לך תמונה מהירה של נתוני הביצועים הבסיסיים. כדי לראות עוד, ניתן להיכנס לדוחות מפורטים יותר. הם מחולקים ל-5 קטגוריות עיקריות שניתן למצוא בתפריט השמאלי:

זמן אמיתי (Real-time) – פעילות המשתמשים שמתרחשת בזמן אמת
קהל (Audience) – כל מה שצריך לדעת על הקהל באתר שלך: דמוגרפיה, תחומי עניין, המכשירים מהם גלשו ועוד.
Acquisition – מנין מגיעה תנועת הגולשים: ערוצי תנועה, דפים שמפנים לאתר וכו'.
התנהגות (Behavior) – מה הגולשים עושים באתר שלך, באילו דפים הם מבקרים ומה הם עושים בהם.
המרה (Conversions) – פרטי על יחסי ההמרה של הגולשים בהתאם למטרות שלך: רכישות, הרשמות, הקלקות וכדומה.

פילוח מידע

כל דוח מאפשר לך לבצע פילוח עמוק יותר בהתבסס על הצרכים הפרטניים שלך. הפילוח והסינון חשובים לבחירת המידע לניתוח שלך.

בחירת טווח: מסגרת הזמן היא הדבר הראשון שצריך לעשות כשעובדים עם כל כלי ניתוח נתונים. ניתן למצוא את אפשרויות בחירת הטווח בחלקו הימני העליון של כל דוח. כך ניתן לראות את הנתונים בתוך מסגרות זמן שונות או להשוות בין שתי תקופות זמן.

פילוחים: ניתן לראות צדדים שונים של כל נתון על פי פילוחים שונים: תנועת גולשים אורגנית לעומת תנועת גולשים במובייל, למשל. אפשר גם ליצור ולשמור פילוחים בהתאמה אישית כדי לייעל את תהליך העבודה שלך: נניח, ליצור פילוח שיציג רק את התנועה האורגנית הנכנסת לבלוג שלך, כדי שיתאפשר לך לנתח את החשיפה האורגנית של המאמרים בבלוג בנפרד מיתר הדפים שלך.

חיפוש: מעל כל טבלת נתונים יש אפשרות לביצוע חיפוש פשוט כדי לצמצם את התוצאות.

הדוחות השימושיים ביותר

על מנת לתאר את כל מגוון האפשרויות והדוחות שניתן להפיק מגוגל אנליטיקס, כנראה שיהיה צורך במדריך שלם נפרד. אבל למען האמת, רוב המשתמשים בגוגל אנליטיקס יוכלו להסתדר היטב בעזרת כמה דוחות בסיסיים. הנה השימושיים ביותר מביניהם:

1. הדפים הנצפים ביותר באתר שלך

בגוגל אנליטיקס: Behavior – Site Content – All Pages

דוח זה הוא הבסיסי ביותר, וגם אחת הסיבות העיקריות שבגללן רבים משתמשים בגוגל אנליטיקס. הוא משמש כדי לראות כמה תנועת גולשים מגיעה לכל דף באתר. כך קל לראות במה אנשים מתעניינים יותר כשהם מגיעים לאתר, ואילו דפים זקוקים לשיפור.

2. לאילו דפים באתר הגולשים מגיעים קודם

בגוגל אנליטיקס: Behavior – Site Content – Landing Pages

דוח "דפי הנחיתה" דומה מאוד לקודמו, אבל מציג את הדפים הראשונים שאליהם מגיעים הגולשים. זה בדרך כלל מקום נהדר לראות בו נתונים על הדפים שמהם הגיעו אל האתר שלך מגוגל.

3. מנין מגיעים הגולשים לאתר שלך?

בגוגל אנליטיקס: Acquisition – All Traffic

חשוב לדעת מה הביצועים של הדפים באתר שלך, אבל לחשוב גם לדעת מאיפה הגולשים הגיעו אליהם. בדוח הטראפיק ("תנועת הגולשים") יש כמה חלקים חשובים:

ערוצים (Channels) – אפשרות לראות מה שיעור תנועת הגולשים מן הערוצים הרגילים (אורגני, ישיר, רשתות חברתיות, קישורים וכיו"ב).

מקור/אמצעי (Source/Medium) – הצגת המקור ממנו הגיעו הגולשים וקטגוריית המקור (גוגל/אורגני, בינג/אורגני וכו').

הפניות (Referrals) – הדפים שמפנים אל האתר שלך את תנועת הגולשים הרבה ביותר.

4. מיהם הגולשים שלך?

בגוגל אנליטיקס: Audience – Demographics או Audience – Geo – Location

בעזרת גוגל אנליטיקס ניתן לקבל נתונים ולהפיק תובנות על הקהל שלך: נתונים דמוגרפיים (גיל, מגדר) ואפילו מאילו מדינות הם הגיעו.

הנתונים השימושיים ביותר

כל הנתונים שאפשר למצוא בגוגל אנליטיקס מסייעים ליצירת תמונה מדידה של שלושה דברים:

כמה תנועת גולשים מגיעה לאתר
איך הגולשים מתנהגים באתר
כיצד מושגות המטרות שלך

כמה תנועת גולשים מגיעה לאתר שלך?

כדי למנוע בלבול בין סוגי הנתונים נבהיר:

משתמשים (Users) – משתמש הוא אדם יחיד שמבקר באתר שלך. הוא יכול לבקר בו כמה פעמים שירצה, אבל ייספר כאחד.
סשנים (Sessions) – סשן הוא משך זמן שבו משתמש גולש באופן אקטיבי באתר שלך (משך הזמן הזה כולל עד 30 דקות של חוסר-אקטיביות). בדרך כלל, משתמש יחיד מבקר בכמה דפים שונים במהלך סשן אחד.
צפיות (Pageviews) – נספרות בכל פעם שמשתמש מבקר בדף. אם משתמש יחיד מבקר בדף עשר פעמים, הנתון יהיה 10 (זו גם הסיבה לכך שמספר הצפיות תמיד גבוה יותר ממספר הסשנים).

שיעור הנטישה (Bounce Rate)

הכוונה לאחוז המבקרים באתר שעזבו אותו מבלי לבצע שום פעולה. שיעור נטישה גבוה הוא לאו דווקא דבר רע, אבל בדרך כלל עדיף לשאוף לשיעור נטישה נמוך. אגב, כדאי להשוות בין שיעורי נטישה של דפים דומים (למשל פוסט בבלוג לפוסט בבלוג, דף נחיתה לדף נחיתה) כדי לקבל תובנות מעניינות.

דפים פר סשן (Pages Per Session)

כשמו, נתון זה מציג בכמה דפים ביקר משתמש במהלך סשן אחד, בממוצע. מידע כזה יכול להיות שימושי במסגרת בחינת המעורבות הכוללת. כדי לשפר אותו, כדאי לחשוב על דרכים לעודד את הגולשים להקליק ולבקר בדפים אחרים: להוסיף פוסטים או מוצרים, קישורים "לקריאה נוספת" או קישורים בגוף הטקסט שמובילים לדפים רלוונטיים אחרים.

זמן שהייה ממוצע בדף (Average time on page) / משך הסשן (Session duration)

שימו לב, 2 הנתונים לא תמיד מדויקים לכן מומלץ לקחת אותם בערבון מוגבל.

כלי למעקב אחר הדירוג בתוצאות החיפוש

מעקב אחר הדירוג בתוצאות החיפוש (Rank Tracking) הוא התהליך שבמסגרתו נמדדים ביצועי האתר במנועי חיפוש עבור מילות המפתח החשובות ביותר שלך. בניגוד ל- Google Search Console וגוגל אנליטיקס, במקרה הזה יש כל מיני כלים שונים, בדרך כלל פשוטים יותר – אבל לא פחות אפקטיביים.

כך זה נראה למשל ב-SERPWatcher:

היתרונות העיקריים של מעקב אחר הדירוג בתוצאות החיפוש באמצעות כלי מסודר:

אפשר לראות את הדירוגים המעודכנים על פי מילות המפתח החשובות ביותר.
זיהוי מהיר של כל צניחה או זינוק בדירוג באמצעות דוחות אוטומטיים והתראות.
מעקב אחר ההתקדמות על פי איזורים ספציפיים (מדינה או עיר).
אפשרות צפייה בנתונים כדי לבחון השפעה של שינויים (למשל היקף חיפושים של מילות מפתח).
אפשרןת לעקוב גם אחרי המתחרים כדי להשוות את הביצועים שלך לשלהם.

כמובן שיש לקחת את הנתונים בפרופורציות. גם אם זינקת מהמקום ה-80 למקום ה-50, זה מאוד יפה – אבל בדרך כלל עדיף להגיע לדף הראשון של תוצאות החיפוש, כלומר בין 10 המקומות הראשונים.

טיפים לשימוש אפקטיבי בנתונים

לסיום, הנה כמה טיפים שימושיים שכדאי להכיר כדי למדוד ביעילות את הביצועים.

לראות את התמונה הגדולה, להתעמק בפרטים הקטנים

סביר להניח שיורגשו תנודות מסוימות בביצועים בהשוואה בין יום ליום. לכן כדאי להסתכל על התמונה הגדולה ולאו דווקא להתעמק בכל שינוי קטן על בסיס יומי. מצד שני, אם לא שמים לב לפרטים הקטנים, עלולים לפספס שינויים לא צפויים.

להכיר את הנתונים

מבלי לפתח אובססיה לנתוני האתר, מומלץ להתעדכן אחת לשבוע בנתונים הרלונטים.

לנסות להבין את ההקשר

עדיף לא לקבל את הנתונים כמובנים מאליהם, אלא לחפש סיבות לכך שדברים קורים. לדוגמה, אם מורגשת ירידה בדירוגים, יכולות להיות לכך כל מיני סיבות, פנימיות וחיצוניות: שינויים שנערכו באתר, עדכון באלגוריתם של גוגל, פעולה ידנית מצד גוגל, עניינים טכניים אחרים או אפילו שגיאה בכלי המעקב עצמו.

להוסיף הערות

גוגל אנליטיקס ורוב כלי המעקב אחר הדירוגים יאפשרו לך ליצור הערות שוליים כדי להוסיף הקשר ללוחות הבקרה ולנתונים שלך. אפשר למשל לציין פעולות שעשית או אירועים שהתרחשו כדי לבחון את ההשפעה שלהם על ביצועי האתר: עדכונים באלגוריתם של גוגל, שינוי משמעותי באתר, עדכונים במאמרים, השקת קמפיין שיווקי, בעיות טכניות באתר או אירועים עונתיים כמו בלאק פריידיי.

להגדיר התראות למקרה של שינויים דרמטיים

רוב כלי המעקב וניתוח הנתונים יאפשרו לך להגדיר התראות בדואר האלקטרוני, כדי לקבל הודעה מיידית ברגע שנוצרים תנאים מסוימים. זוהי דרך מצוינת להתעדכן בשינויים דרמטיים מבלי לשבת שעות ארוכות "דבוקים למסך" בסריקת טבלאות הנתונים.

שאלות נפוצות על קידום אתרים

ש: אפשר לעשות קידום אתרים לבד?

ת: קידום אתרים הוא לא דבר פשוט, אבל גם לא עד כדי כך מורכב. יש כמה דברים שאפשר ליישם באופן מיידי, ולעומתם פעולות שדורשות זמן ומאמץ. באופן עקרוני התשובה היא כן, אפשר לעשות קידום אתרים באופן עצמאי; השאלה היחידה היא האם יש לך את הנכונות להשקיע זמן בלמידת כל מה שצריך לדעת על קידום אתרים – או אולי עדיף לך לשכור איש מקצוע מומחה ולהשקיע את הזמן שלך במשהו אחר.

ש: איך אפשר ללמוד קידום אתרים?

אם ברצונך ללמוד קידום אתרים, זה מה שכדאי לך לעשות:

להסתמך על מידע ממקורות אמינים
לצבור ניסיון מעשי בעצמך
לא לפחד לעשות ניסיונות
להתאזר בסבלנות, והרבה ממנה

דרך טובה להתחיל היא ליישם את מה שנלמד כאן. 🙂

ש: כמה זמן לוקח ללמוד קידום אתרים?

ת: ובכן, הבנת העקרונות הבסיסיים אמורה לארוך מספר ימים לכל היותר; אבל השליטה האמיתית בתורת קידום האתרים תלויה מאוד בניסיון המעשי שלך – וזה כבר יכול לארוך הרבה יותר זמן. חודשים, אפילו שנים.

יתרה מזאת, קידום אתרים הוא תחום שמתפתח כל הזמן. גם המומחים הוותיקים ביותר ממשיכים כל הזמן ללמוד ולהתעדכן בחדשות האחרונות, לבצע ניסיונות וללמוד מטעויות.

ש: האם אזדקק לכלי קידום אתרים?

ת: קיימים כלי קידום אתרים שיכולים לתת לך מידע יקר ערך, לספק לך תובנות מעניינות, לחסוך לך הרבה מאוד זמן ואפילו לתת לך יתרון תחרותי משמעותי. הנה כמה דוגמאות לכלים שימושיים שחייבים להיות בארגז הכלים שלך:

Google Search Console
כלי ניתוח טראפיק (תנועת גולשים), כמו גוגל אנליטיקס
כלי ביצוע מחקר מילות מפתח, כמו KWFinder
כלי ניתוח קישורים נכנסים, כמו LinkMiner
כלי מעקב אחר הדירוג בתוצאות החיפוש, כמו SERPWatcher

מדריך קידום אתרים מא-ת