קידום אתרים טכני: איך מטפלים בסינון מוצרים באתרי מסחר

אחת מבעיות ה-SEO הגדולות בחנויות וירטואליות, נובעת מהתפריט המסונן / מרובה בחירות שקיים בחלק מהאתרים הללו (Faceted Navigation). תפריט מסוג זה מאפשר לכל מוצר באתר לקבל תצוגה שונה בהתאם לאלמנטים משתנים, כגון גודל, צבע, משקל ועוד. בצורה כזו אנו יכולים לסנן עוד ועוד רמות, עד שנגיע למוצר המדויק שרצינו.

הבעיה מתחילה כאשר בוחרים באחת או יותר מהאפשרויות המוצעות, בהשוואה למוצר המקורי שמוצג באתר (חולצת כותנה בצבע אדום במידה XL). כיצד עלינו לנהוג כעת ברמת המוצר? האם כתובת העמוד צריכה להשתנות יחד עם השינוי בתצוגה? ומה קורה כאשר יש מאות ואלפי אפשרויות בחירה שכאלה? האם זה ייאלץ אותנו להוסיף מאות ואלפי כתובות URL חדשות עבור כל קומבינציה אפשרית באתר?

הבעיה עם סינון מוצרים / תפריט מסונן

אם אותו מוצר בדיוק מקבל שינויים קטנים כגון צבע או סוג בד, מדובר למעשה בתוכן כפול שמתחרה עם כל שאר הווריאציות של אותו המוצר. לדוגמה, נניח שיש לנו חולצה שיכולה לקבל אחד או יותר מתוך מספר שילובים שונים:

כל צבע יכול להגיע בכל מידה וכן בכל סוג של בד, מה שבעצם יוצר כאן 27 שילובים שונים עבור אותה חולצה בדיוק (בלי להוסיף עוד ואריאציות כגון צבעים נוספים, עוד מידות ועוד סוגי בד). הבדלים קטנים באותו עמוד מוצר בעצם יגרמו לכך שיהיו לנו 27 עמודים עם תוכן כפול.

זאת בהנחה, כמובן, שאכן נרצה שכל הווריאציות הללו יוצגו גם במנועי החיפוש (כדי לא לזרוק לפח טראפיק של זנב ארוך), ואז נצטרך ליצור 27 כתובות עמוד שונות עבור המוצר שנקרא חולצה. ומה עם שאר המוצרים? בקצב כזה אנחנו עלולים להגיע למיליוני כתובות URL אפילו באתר איקומרס קטן של כמה עשרות מוצרים.

בעיה נוספת שנובעת מאותו מספר גדול של כתובות URL, היא בזבוז של תקציב הזחילה באתר. גוגל ממש לא אוהב לבזבז זמן וכסף על סריקת תוכן דל או חסר משמעות, ולכן אנחנו עלולים למצוא את עצמנו עם אתר שבו רק וריאציה אחת או שתיים לכל מוצר תופיע הלכה למעשה באינדקס של גוגל; זאת כי כל השאר הם פשוט כפילויות דומות.

דרכי טיפול בעמודי תוצאות מסוננות

רגע לפני שאנחנו נכנסים לשיטות הפעולה, נציין שממש לא כל אתר איקומרס חייב מסננים. אם יש לכם מוצרים בלי וריאציות כגון צבע, גודל ומשקל – אין שום סיבה אמיתית להשתמש בתפריט מסונן. אפשר ליצור ריבוי של קטגוריות ותת-קטגוריות עבור רוב הביטויים בעלי נפח חיפוש, והרי לכם פתרון כמעט מלא.

מי שבכל זאת חייב סינון כי כך נגזר מהמוצרים, יכול להשתמש באחת או יותר מהשיטות הבאות. כל חנות וירטואלית היא מקרה בפני עצמו, לכן אין שיטה אחת שתעשה סדר בכל (למעט אחת בלבד, שאותה נציג בהמשך). בדקו מה עובד עבורכם.

שיטה 1 – קנוניקל

נגיד שהגעתם לעמוד קטגוריה המציג חולצות, וכעת עליכם לבחור את החולצה שאתם רוצים. לאחר שהשתמשתם במסננים, קיבלתם את התוצאות הרצויות – וכתובת העמוד ככל הנראה השתנתה בהתאם. עבור כל מסנן בודד שאותו בחרתם (צבע, מידה וכו'), נוספו עוד שרשורים ל-URL הקיים. 

במקרה הזה חיפשנו סמארטפון (סינון 1) מסוג שיאומי (סינון 2) עם גודל מסך קטן מ-6 אינץ' (סינון 3). בכתובת ה-URL ניתן לראות בדיוק את שלושת הרכיבים הללו, לאחר שהשתמשנו במסננים כדי להגיע לתוצאות הרצויות.

מה יקרה אם פתאום נתחרט ונרצה גודל מסך שונה? המסנן האחרון (בכחול) ישתנה, אבל למעשה מדובר באותו סוג של מוצר – ושוב תיווצר כפילות תוכן. כדי למנוע את כל הכפילויות שיכולות להיווצר באינדקס של מנועי החיפוש, ניתן להשתמש בתגית קנוניקל. התגית מורה לגוגל מהי כתובת העמוד המקורית, למרות כל הפרמטרים והשרשורים שנוספו לה בגלל המסננים.

בדוגמה שלפנינו, הקנוניקל המקורי הוא עמוד הקטגוריה הראשי של טלפונים סלולריים ואביזרים נלווים:

זה מצוין לפתרון בעיית הכפילות, אבל החיסרון הוא שזה מונע מהאתר להופיע בגוגל בביטויים רלוונטיים. אחרי שהשתמשנו בשלושה פילטרים, הגענו למוצר שנקרא: טלפון סלולרי שיאומי 5.99 אינץ'

הבעיה היא שהקנוניקל חוסם את הפילטרים, כך שכל מה שנשאר הוא ביטוי קצר בהרבה: טלפון סלולרי

זה לא תמיד קורה, כי גוגל מתייחס לקנוניקל רק כהמלצה ולא כחוק… אבל בכל זאת הגענו למצב שבו לא בטוח מה גוגל יחליט – האם האתר יופיע גם בזנב הארוך של המוצר או רק בזנב הקצר של הקטגוריה? בהתאם לשיקולים השונים, צריך להחליט איזה קנוניקל להציב ועד לאן הוא יגיע מבחינת עומק הסינון.

רצוי לציין שקנוניקל לא פותר את בעיית תקציב הזחילה המבוזבז, כך שגוגל עדיין עלול "לשרוף" אותו על מוצרים כפולים. למרות זאת, קנוניקל הוא סוג של מינימום נחוץ בכל אתר מסחר – ולכן עליו להופיע כברירת מחדל.

שיטה 2 – תגית noindex

במקום לאפשר לכל הווריאציות להתקיים באינדקס של מנועי החיפוש, אנחנו פשוט מונעים את זה באמצעות תגית noindex בראש העמוד. לא תמיד זו השיטה הנכונה, מכיוון שתגית נו-אינדקס תעלים את העמוד ממנועי החיפוש ותמנע מהאתר להופיע במספר ביטויים.

אז איך נדע האם לחסום לסריקה או לא?

1. אם לעמוד / קטגוריה / מוצר יש נפח חיפוש סביר, עדיף לא לחסום. כדאי לבדוק בקונסולת החיפוש אילו עמודים מביאים טראפיק אורגני לאורך זמן, ואילו לא מביאים מספיק או בכלל כדי לדעת מה לחסום.
2. אם יש לכם מספיק מוצרים במלאי עבור כל שילוב קיים של מסננים, עדיף לא לחסום. זה כמעט לא קורה באתרים קטנים ובינוניים, בהם כמעט תמיד נמצא עמוד ריק בתגובה לשילוב של 3 ומעלה פילטרים שהופעלו ביחד. באתר אמזון, לדוגמה, אין את הבעיה הזו ולכן כל עמודי הסינונים פתוחים לסריקה.
3. אם העמודים המסוננים דומים מאוד אחד לשני, ברמת הבדל של 5% עד 10% בלבד – עדיף לחסום. עמודים דומים מדי יהיו על תקן של כפילות תוכן, ולכן עדיף לא להציג אותם למנועי החיפוש.

טיפ למתקדמים: ניתן לעשות זאת גם באמצעות הוספת פרמטר noindex ישירות לכתובת ה-URL של העמוד המסונן. לדוגמה:

site.com/category?size=m&color=black&noindex=1

כמובן שגם פה צריך להחליט מראש מתי אנחנו "עוצרים" את העמוד מכניסה לאינדקס של גוגל. במקרה המוצג מעלה, דווקא לא מומלץ להציב noindex מכיוון שייתכנו לא מעט חיפושים עבור מוצר בצבע שחור במידת מדיום. אז במקום להציב את הפרמטר אחרי 2 פילטרים, נציב אותו אחרי 3 או 4 (תלוי במחקר המילים ובזמינות במלאי, כפי שצוין קודם לכן).

הערה חשובה: ניתן לבצע חסימת disallow גם דרך קובץ robots.txt אבל זו השיטה הכי פחות יעילה. מספיק שיש קישור אחד לעמוד החסום ממקור אחר, וכל העבודה תתפורר. כמו כן אל תוסיפו גם תגית noindex וגם disallow בקובץ רובוטס עבור אותו עמוד, כי האחד סותר את השני.

שיטה 3 – כתובת URL קבועה

באמצע הדרך כבר הזכרנו אפשרות של יצירת קטגוריות ותת-קטגוריות מרובות, עבור רוב השילובים בעלי נפח חיפוש ו/או זמינות גבוהה במלאי. זו דרך אחת להבטיח שחלק ניכר מהחיפושים יגיעו לעמודי הנחיתה הנכונים.

אם בוחרים בשיטה הזו, יש לוודא מראש שכל שילוב מסונן יקבל כתובת URL אחת קבועה, ולא בהתאם לסדר בחירת המסננים (פעם צבע אדום בהתחלה, ופעם צבע אדום בסוף).

דרך נוספת היא באמצעות שימוש בפתרון מבוסס ג'אווה סקריפט / Ajax. בשיטה הזו כל הבעיות נפתרות – אין תוכן משוכפל, אין בזבוז של תקציב זחילה ואין אובדן של מיץ קישורים בין הדפים באתר.

אבל בעיה עיקרית עם JS לסוגיו, הוא שלמנועי חיפוש לא תמיד יש גישה לתוכן ו/או לקישורים הללו – ולכן אנחנו מסתכנים באובדן עמודים רבים מתוך האינדקס. למרבה המזל כיום יש פלטפורמות JS מתקדמות מספיק כדי לפתור גם את הנושא הזה. קראו עוד על קידום אתרי JS >

טיפים נוספים שיסייעו לאינדוקס נכון

• הוסיפו קישורים פנימיים ממקומות שונים באתר, אל עמודים מסוננים בעלי חשיבות (נפח חיפוש, זמינות במלאי ועוד). זה יכול להיות מתוך עמודי תוכן בבלוג / מגזין באתר, וכן מתוך הטקסט בעמודי קטגוריה ותת-קטגוריה (במידה שמקשרים אל עמודים נמוכים יותר בהיררכיה).
• הוסיפו פירורי לחם עם סכמה מתאימה בכל עמוד באתר – זה מסייע משמעותית להבנת ההיררכיה באתר, בייחוד אם יש עמודי מוצרים מסוננים.

רגע לפני סיום – אז מה עדיף?

כפי שציינו בהתחלה, כל חנות וירטואלית היא מקרה נפרד העומד בפני עצמו – ולכן הפתרון צריך לנבוע משילוב של שיקולים שונים. אין ספק שפתרון מבוסס JS הוא היעיל ביותר, למרות שהוא ככל הנראה ידרוש יותר עבודה ותשומת לב, במיוחד אם מדובר באתר קיים שבו צריך לעבור לגרסת JS.

למרות זאת, גם שילוב נכון ומדויק של כמה מהפתרונות שהוצעו לעיל – עשוי לפתור חלק ניכר מהבעיות של תוכן משוכפל ובזבוז תקציב זחילה. עשו מחקר מילים מקיף ככל הניתן, כדי לגלות עוד ועוד ביטויים שלא הייתם רוצים לוותר עליהם, ובהתאם לכך גבשו אסטרטגיית פעולה עבור האתר שלכם.

עמית אדלר הוא מקדם אתרים מ-2008 ואיש המילה הכתובה מ-1999. בעל תואר שני בפילוסופיה של המדע, מוסמך גוגל אנליטיקס ובלוגר נלהב. לאתר של עמית

אודות הכותב

אייל רחמים

בעל ניסיון של 14 שנים בשיווק דיגיטלי ו11 שנים בקידום אתרים, יזם דיגיטלי, מנכ״ל דיגיטאץ׳ – חברה לקידום אתרים ושיווק באינטרנט, מרצה במכללה למנהל, והבעלים של הבלוג seolinks.

לכל המאמרים